סלט שומר צלוי

עד לאחרונה היתה לנו במשרד קבוצה קטנה, טבעונית, שכל יום, בתורנות, אחד מחמשת חבריה הכין אוכל לכל השאר. זה היה אתגר ששבר לי כמה מיתוסים על בישול ללא מוצרים מן החי, הכיר לי מתכונים חדשים ויותר מהכל אילץ אותי להיות יצירתי.

את הסלט הזה עשיתי במקרה, כשלא היה לי סלט מעניין שילווה קוסקוס. פשוט זרקתי שומר מרוח בשמן זית לתנור וקיוויתי לטוב. מסתבר שכשהוא נכנע לחום וקורס -בדיוק אז השומר נמצא במקום הכי טוב שהוא יכול להיות.

סלט שומר צלוי
החומרים:
שומרים גדולים, חצויים לאורכם
שמן זית
לימון פרוס
שתי שיני שום פרוסות
פלפל חריף פרוס
עגבניה
צרור כוסברה
מיץ מלימון אחד
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה:
מניחים את השומרים בתבנית, כשצידם החתוך כלפי מעלה. מברישים בשמן זית ומסדרים מעל את פרוסות הלימון, הפלפלים החריפים והשום.
צולים בחום הכי גבוה כשעה, או עד שהשומרים מתכווצים ונראים ״רפויים״ לגמרי.
מניחים לשומרים להתקרר ואז חותכים אותו לחתיכות גסות. מערבבים את השומרים על מיציהם ומה שנח עליהם בזמן הצלייה עם כוסברה קצוצה, מיץ לימון ועגבניה חתוכה גס. ממליחים ומפלפלים ומגישים.

טירמיסו

עוד זכרון מימי ריגולטו, קינוח שתמיד נראה לי מסובך ומרתיע להכנה, אולי בגלל שלב האפייה בבן מארי. עם השנים הבנתי שיש הרבה יותר מדרך אחת להכין אותו, והתוצאה בסוף די דומה. המתכון הספציפי הזה הוא של ג׳יימי אוליבר, ויותר פשוט ומהיר להכנה:

החומרים:
6 ביצים, מופרדות לחלבונים וחלמונים
750 גר׳ מסקרפונה (או גבינת שמנת רגילה, זולה הרבה יותר)
חבילת בישקוטים
50 גר׳ חמאה
לימון
כוס סוכר
2 חבילות שוקולד מריר
כוס קפה
קורט מלח

אופן ההכנה:
בתבנית מסדרים את הבישקוטים ושופכים מעליהם את הקפה, עד שכולם ספוגים בו.
ממיסים את השוקולד והחמאה ויוצקים על הבישקוטים. מגרדים לימון מעל. מקציפים את החלמונים עם הסוכר עד לקבלת קצף בהיר. בכלי נפרד מקציפים את החלבונים עם המלח עד לקבלת קצף גבוה ויציב. לחלמונים מוסיפים את הגבינה ומערבבים. מקפלים את החלבונים לקערת החלמונים והגבינה ויוצרים בלילה אחידה. שופכים את הבלילה מעל הבישקוטים. מקשטים מעל בבישקוטים נוספים (אם נותרו) ו/או באבקת קקאו.

חשוב לקרר כ-5 שעות לפני ההגשה

כל מה שצריך בחיים האלה, או: סלט שומר חי

לא תמיד אהבתי שומר. אני חושב שהזכרון הראשון שלי מאניס הוא ערק ספוג במטלית מונח על הבטן שלי כשהייתי ילד והיו לי כאבי בטן, וסבתא לא ידעה מה לעשות. אבל יכול להיות שאני מדמיין שזה קרה, כי גיל 40 הוא מקום בו אתה מתחיל לפקפק במציאות. כשהייתי ילד לא נדרשתי לאכול שומר, אבל אני זוכר בבירור שניחוח של ערק דחה אותי. מה שבטוח הוא שהיום אני אוהב את השורש הלבקן הזה. יותר את הורסיה הצלוייה שלו, זו שנכנעה לחום הגבוה ביותר של תנור ביתי לשעה לפחות, תחת שכבה עבה של שמן זית, פרוסת לימון ופלפל חריף. אבל גם טרי יכול לבוא טוב. נסו את זה:

חומרים:
שני שומרים טריים, קצוצים
חצי צרור כוסברה
רבע כוס שמן זית
מלח ופלפל
כפית סוכר
לימון מקולף ומפולט
חצי פלפל ירוק חריף קצוץ

אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים בקערה ומגישים
בתיאבון

לחמניית ביס עם טונה אורטיז, שומר וזיתי קלמטה

טרנד ה "הום ברנד" שמציף את רשתות השיווק הגדולות מוכיח את עצמו על פי רוב, והמוצרים
עלומי המותג שאנחנו קונים בהנחה משמעותית הם בד"כ לא פחות טובים מאחיהם הממותגים והיקרים יותר.

דוגמא ליוצא מן הכלל היא טונה "אורטיז" הספרדית, שאיך שלא תסובבו אותה, היא פשוט לא רואה ממטר כל טונה אחרת.
מדובר, כנראה, במיקס של טונה צהובת סנפיר, שמן זית ספרדי וטיפול יותר קפדני בשימור. וזה מתבטא במחיר, משהו
שאף "הום ברנד" לא יכול לתת לו פייט. אורטיז מגיעה במגוון גדלים ואריזות, והזולה ביותר שהצלחתי לשים עליה יד עלתה 16 שקל
ב"עדן טבע מרקט" בר"ג.

תאונה משמחת שקרתה לי בזמן הכנת הכריך הותירה את הסלט הזה ללא מיונז, משהו שמזכיר את סלט הטונה של סבתא שלי המרוקאית,
שמשתמשת בנתח טונה טרי, מבשלת אותו ומכינה ממנו סלט די דומה למה שיפורט פה בהמשך. בז'ארגון המרוקאי מיונז היא מילה גסה.

לחמניית ביס עם טונה אורטיז, שומר וזיתי קלמטה

חומרים:

לחמניית ביס עם פרג של "לחמים"
קופסת שימורים של טונה "אורטיז"
כפית חרדל דיז'ון
שומר קצוץ דק
3 גבעולי סלרי קצוצים דק
חצי בצל סגול קצוץ
לימון סחוט + הבשר שלו
חופן פטרוזיליה קצוצה
שליש כוס שמן זית מעולה, כמו "חלוצה"
מלח ופלפל
כפית עריסה של "יוחאי ביטון"
שני זיתי קלמטה
שתי פרוסות עגבניה דקות
שני קורנישונים קטנים

אופן ההכנה

מערבבים את כל החומרים (למעט הזיתים והעגבניה).
אם אפשר להתאפק שעתיים, מצננים במקרר ונותנים לכל התערובת להקשר לעצמה.
חוצים את הלחמנייה, מורחים עריסה ויוצקים שתי כפות יפות של הסלט על חצי אחד של הלחמנייה
מכתרים בפרוסות העגבנייה, הקורנישונים והזיתים.

דיסקליימר: לבלוג אין שום קשר, ישיר או עקיף, עם "לחמים", וסדרת פוסטים זו לא הוזמנה ע"י אף אחד מהצדדים ו/או אף אחד בכלל 🙂

בתיאבון

לחם אבוד של אייל שני

בד"כ במוצאי שבת אנחנו נשארים עם חצי חלה מלבנית יבשה, שגורלה כמעט נחרץ וסביר להניח שאת השבוע הבא היא תתחיל בתחתית פח הזבל. כשהמצפון לא לוחץ מדי על הנשמה אני מרשה לעצמי לקלף אותה מהקרום ולעשות עימה חסד אחרון. קוראים לזה לחם מטוגן, או לחם אבוד, או פרנץ' טוסט (למרות שלא בטוח בכלל שהמקור מצרפת).

לחם אבוד
החומרים:
חצי חלה ישנה (בת יום לפחות)
גביע שמנת חמוצה
2 כפות גדושות של ריבת פירות יער (למשל סן דאלפור)
150 גרם חמאה
4 כפות אבקת סוכר
2 ביצים
חצי כוס חלב
1 כף סוכר

אופן ההכנה:
בקערה מערבבים חלב, ביצים וכף סוכר. נפטרים מהקרום של הלחם ופורסים אותו לכ-6 מלבנים עבים. משרים את הלחם לכמה שניות בקערה, עד שהנוזלים נספגים בו היטב. מעבירים לצלחת יבשה.

מכינים חמאה מזוקקת: במחבת מחממים את החמאה על אש קטנה ונפטרים מהנוזלים שעולים ממנה (בצורת קצף). כשהחמאה מתחילה להעלות ניחוח של אגוזים (אחרי כ-10 דקות) – היא מוכנה לשימוש.

מפזרים אבקת סוכר על הלחם מכל צדדיו ומכניסים למחבת. אפשר כעת להגביר את הלהבה, אבל לא להוריד את העיניים מהמחבת, ולהפוך את מלבני הלחם כל כמה שניות. כשהלחם מקבל צבע זהב עמוק, אפשר להוציא ולהניח על נייר סופג ולפזר מעל אבקת סוכר.

בפינג'ן מחממים את הריבה עם כף מים. כשהיא רותחת מורידים מהאש.
על צלחת מסדרים גבעה של שמנת חמוצה, עליה מניחים שלושה מלבני לחם מטוגן ומעליהם מפזרים מהריבה. מגישים.

פולנטה מתירס טרי וסלק אפוי בתנור

אם נתעלם לרגע מהעובדה שתירס הוא בערך המזון הכי נחות מבחינה ערכית, מכיל המון סוכר ועמילן ומהונדס גנטית עד כדי כך שכבר אינו יכול לגדול פרא, נוכל להתפנות למנה המנחמת והמשביעה הזו.

פולנטה מתירס טרי לא דומה בכלום לזו מקמח תירס. היא עדינה ורכה יותר, נטולת קליפת הגרגר ומעט יותר מתוקה. היא גם דורשת הרבה יותר עבודה, ולכן אולי אני נוטה להעריך יותר את התוצאה.

אפשר להגיש פולנטה עם המון תוספות: שמנת חמוצה, מעט פלפל חריף, רוטב עגבניות, גבינה מלוחה ועוד. סלק הוא דווקא בן לוויה שלא הייתי חושב עליו לולא ראיתי את ניר פלר המקסים עושה ביניהם את ההיכרות, בתכנית טלויזיה בה התארח. הקטע המיוחד בדרך בה ניר מטפל בסלק הוא שבסוף האפייה מתקבל טעם כמעט מלוח בניגוד למתקתקות שמתקבלת בבישול, והעניין מאזן לגמרי את המתיקות של הפולנטה, וכולם יוצאים שמחים.

פולנטה מתירס טרי וסלק אפוי בתנור
המצרכים (לשתי מנות):
10 קלחי תירס, נקיים מעליהם
50 גרם חמאה
חצי כוס חלב
חצי שוט מרטיני או יין לבן (לא חובה)
2 כפיות מלח
50 גרם פרמג'נו רג'יאנו מגורר
2 סלקים גדולים, בקליפתם

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-250 מעלות. חורצים צלב קטן בראש כל סלק. מרפדים תבנית בנייר כסף ומניחים את הסלקים. אופים שעה וחצי.
חורצים את הקלחים לאורכם, עד כמחצית מאורך הגרגר. עם הצד הקהה של הסכין מגרדים את ה"בשר" הטמון בכל גרגר, לתוך סיר. מוסיפים חמאה ומערבבים עם כף עץ על אש בינונית. ממליחים. אחרי כחמש דקות מוסיפים את החלב והאלכוהול וממשיכים לערבב על אש בינונית/קטנה כ-15 דקות, עד שהעיסה מתעבה. מוסיפים את הפרמג'נו ומערבבים היטב. יוצקים לקערות.

מקלפים את הסלקים המפוחמים (אל תדאגו, בפנים הסלק יהיה עשוי בדיוק במידה הנכונה) ופורסים כל אחד לארבע. מניחים במרכז הקערה ומגישים.

סנדוויץ' פסטרמה חם ומהיר

מפגש אינטרנטי מפתיע עם חבר מהעבר הרחוק הזכיר לי סנדוויץ' שמאוד אהבתי להכין ולאכול, אי שם ב-99', ימי "אספרסו בר" בשד' בן ציון פינת קינג ג'ורג'. מדובר בכריך עם פסטרמה חמה (באספרסו היינו מחממים אותה במיקרוגל, אלוהים ישמור), מה שאופנתי לכנות היום סנדוויץ' "רובן" (אפילו נפתח מקום שמוקדש כולו לעניין, "רובן" ביהודה הלוי). למרות שה"רובן" המקורי עושה שימוש בקורנד ביף, לדעתי כל סוג של נקניק שומני ייעשה את העבודה, בתנאי שהוא פרוס דק, צלוי ושוכן בתוך הלחם הכי טוב שתוכלו למצוא, נגיד לחם קאסטן

סנדוויץ' פסטרמה חם ומהיר
החומרים:
פרוסת לחם קאסטן (לחם מרובע גדול לסנדוויצ'ים)
3-4 פרוסות פסטרמה שומנית (למשל אסאדו לבן של טיב טעם)
צנונית פרוסה דק
כף מיונז
כפית חרדל
כף אבוקדו מעוך

אופן ההכנה:
מורחים פרוסת לחם בשכבת מיונז, מעליה חרדל ומעל אבוקדו. מניחים את הצנונית הפרוסה. במחבת צלעות לוהטת צולים את הנקניק, דקה מכל צד. מניחים על הצנוניות, חוצים את הפרוסה באלכסון ומניחים את המשולש מעל ערימת המילוי. טורפים.

פארידה קבורה במלח

ביקור אצל מיקו צרפתי ביום שישי בבוקר היא חוויה שאחריה אני משנן לעצמי שאני חייב להפוך את זה להרגל. מאחר ואני לא טיפוס של הרגלים (חוץ מכמה רעים אולי), אני מגיע לשם רק לעתים רחוקות, וכל פעם מרגישה כמו הפעם הראשונה. טונות מדממות, ריח של ים, שרימפסים בצבעים שמכאיבים בעיניים ולוקוסים אימתניים שאין לי מושג איך להתחיל ולהתמודד איתם. גן עדן, וזה עוד ממישהו שדגים תמיד יבואו אצלו בעדיפות שנייה.

אז פעם שעברה שחזרתי עם פארידות הביתה יצא מזה חריימה טעים לאללה, והפעם חיפשתי מתכון מעט יותר יצירתי. אפיית דג כשהוא קבור במלח היא דרך ספרדית מוכרת לטפל בדגי-ים לבני בשר. המלח כולא את המיצים המופרשים מהדג ומותיר אותו עסיסי ביותר, וזאת תוך זמן ממש קצר של כ-30 דקות אפייה בחום גבוה. הדג יוצא רך ומתפרק מהעור שלו בקלות, ואם אתם מתעקשים על שימוש בדג טרי ואיכותי – תתענגו על מנה מצויינת וגם בריאה ומלאה בחלבונים ובאומגה 3.

פארידה קבורה במלח
החומרים:
פארידה שלמה, נקייה אך לא מקושקשת (הקשקשים שומרים על הדג מלהתבשל יתר על המידה ע"י המלח ולהתייבש)
2 ק"ג מלח גס (כן, כן, 2 ק"ג)
2 כוסות מים מינרליים
קליפה מלימון אחד
זרעי כוסברה או זרעי אניס (לא חובה)
צרור טימין

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-250 מעלות. שופכים קילו מלח לקערה ומערבבים עם כוס מים. נוצר מעין מרקם של ברד. מוסיפים את קליפת הלימון וזרעי הכוסברה או האניס. מערבבים היטב. מצפים תבנית אפייה בנייר כסף ומפזרים את תערובת המלח לשכבה אחידה. ממלאים את בטן הדג בצרור טימין טרי, ואז מניחים אותו על שכבת המלח.

יוצרים תערובת מלח זהה מהקילו השני ומכסים את הדג לגמרי. כשהתנור לוהט מכניסים את התבנית ואופים 30 דקות.

מוציאים מהתנור ומחלצים את הדג מהמלח ע"י מכות קלות על השכבה העליונה שהתקשתה מעט בינתיים.

מפלטים ומגישים עם סלט עגבניות שרי, פלפלים אדומים ואגוזי מלך בשמן זית, לימון וחומץ בלסמי, ורבעי לימונים.

פוקאצ'ה ערבית

אתמול נתקלתי במקרה באייטם על לחם שמכין חיים כהן לאורחי "טאבון", מסעדתו בניו יורק. מסתבר שהלחם זכה לתואר הלחם הטעים ביותר בניו-יורק ברשימה של הניו יורק פוסט.
חיים כהן, צנוע כהרגלו, הודה בכתבה שהמתכון המקורי הגיע מאייל שני, שקיבל אותו מעובד ערבי שלו. איך אמר מאיר אריאל ז"ל? – "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה". זה שוב זרק אותי לשנייה וחצי בהן עבדתי בצפון אברקסס ולטעם של הפיתה המופלאה הזו שהם אופים שם ואח"כ ממלאים בשרימפס ואיולי, או בביצה וחציל וטחינה. לדעתי זה בדיוק המתכון אותו ניאות חיים כהן לשחרר לכתבה ההיא ב"ידיעות" אתמול.

שמעו, הלחם הזה הוא באחריות המאפה הכי טעים שיצא מהתנור שלכם, גם אם פיטר ריינהארט בכבודו ובעצמו יפול מהשמיים ויחליט לבוא לביקור פתע דווקא אצלכם. הבצק המתקתק והאוורירי מייצר לחם ממכר עם כיס בתוכו, מושלם למילוי ועם קראסט עדין, כזה שנשאר אכיל גם יום למחרת. חובה לנסות.

פוקאצ'ה ערבית
החומרים:
1.1 ק"ג קמח
70 גר' סוכר
650 מ"ל מים
2 כפות שמן
חצי קוביית שמרים
20 גר' מלח
רוזמרין
מלח ים אטלנטי

אופן ההכנה:
בקערת מיקסר מערבבים את הקמח, המים, השמן, השמרים והסוכר כ-7 דקות. מוסיפים את המלח ומערבבים עוד 3 דקות. מכסים ומתפיחים שעתיים. מחלקים לכדורים ומתפיחים שוב עד להכפלת הנפח. בהתפחה השנייה חשוב לקמח את התבנית עליה מתפיחים, כי הבצק מעט דביק.

מחממים תנור לחום גבוה – 220 מעלות. מי שיש לו אבן שמוט הרוויח, מי שאוהב לאפות ועדיין אין לו כזו, שירוץ לקנות – כולה 120 שקל. אופים עד שהפוקאצ'ות מזהיבות, ודואגים לבדוק שהתחתית שלהן אפויה מספיק. מוציאים, מניחים על רשת ומברישים בשמן זית. מפזרים מעט רוזמרין ומלח ים אטלנטי. אם לא אוכלים מיד, יש לכסות במגבת. עכשיו להתעלף.

גספאצ'ו על הבוקר

מה יותר טעים ומזין מקפה, לא עושה עצבים ואף משביע? מה יכול לשמש כארוחת בוקר או מנה ראשונה בארוחת צהריים? גספאצ'ו!!
הנה מתכון מהיר ויעיל למצבים בהם אתם חייבים קיק-סטראט לבוקר שלכם.

גספאצ'ו
החומרים:
5 עגבניות קלופות
2 מלפפונים קלופים
3 שיני שום
שמן זית
חומץ בן יין אדום
2 פרוסות לחם מאתמול, ללא הקרום
גמבה ירוקה
5 קוביות קרח
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
מניחים בבלנדר את קוביות הקרח, מוסיפים עגבניות קלופות וחתוכות לרבעים, פרוסות מלפפון קלוף, גמבה חתוכה לרצועות, 3 שיני שום קלופות, שלוק בריא של שמן זית ושל חומץ בן יין אדום, מלח ופלפל שחור. משרים את פרוסות הלחם במים לכמה שניות וסוחטים. מוסיפים לבלנדר וטוחנים דק. מוזגים לכוסות ומזליפים מעל מעט שמן זית. בוקר טוב.

מנת הפסטה הכי קלה בעולם, או: פסטה שמנת וזוקיני

"אנשים רוצים מתכונים פשוטים" – זה המשפט שנשאר איתי היום, אחרי שיחה שניהלתי על הבלוג עם חבר ואשתו. וזה נכון, אנשים לא אוהבים להסתבך ולטנף את כל המטבח שלהם, לעמוד שלוש שעות על הרגליים, לרוץ כל שנייה לסופר כי שכחת ביצים וצריך גם מקל וניל או אללה יודע מה.

כשאני לא רוצה להסתבך במטבח, אני בורח אל הפסטה. רוטב השמנת הבסיסי אך מענג הזה זכור לי במעורפל מימי "בסטה לה פסטה" ששכנה בפרישמן אי שם ב-93 או 94, ממש ליד הסביח. אני זוכר את השף מקפיץ שם רטבי שמנת מדוללים בחלב על להבות ענקיות, אנשים יושבים על ספסל עץ ליד ואוכלים מנות ממגשיות פלסטיק, ואני בוהה במחבתות ומקליט הכל אל ספר המתכונים של התת מודע. כל כך ניינטיז.

פסטה שמנת וזוקיני
החומרים:
מיכל שמנת מתוקה 32%, או 15% אם המצפון שלכם מייסר
קורט אגוז מוסקט
מלח אטלנטי
קוביית חמאה קטנה (30 גרם)
שן שום
פרמזן מגורר
2 זוקינים גדולים, פרוסים
חבילת פטוצ'יני של די-צ'קו, או ביתית, אם בא לכם

אופן ההכנה:
מרתיחים מים מומלחים בסיר. מבשלים את פרוסות הזוקיני כ-7 דקות, עד שהם מתרככים במרכז, אך נשארים מעט קשיחים באזור הקליפה. מסננים ומניחים בצד. שומרים את המים לבישול הפסטה.

במחבת מחממים חמאה ומוסיפים לה את השום. מערבבים דקה על אש גבוהה. מוסיפים את השמנת ומערבבים. כשהיא מתחילה לבעבע מנמיכים את האש, ממליחים, מפלפלים ומוסיפים אגוז מוסקט. מערבבים שוב. מוסיפים את הקישואים, מערבבים דקה על אש גבוהה ומוסיפים את הפסטה המבושלת. מקפיצים שתי דקות על אש קטנה ומגישים עם פרמזן מגורר.

עוגת פרג

לא מזמן הייתי במכירת חיסול של מאפיית לחמים. הם ניצלו את הפסח הקרב כדי לעשות נקיון במטבח ובמחסנים ונפטרו מכל מיני כלים שאין להם עוד צורך בהם. כך מצאתי, בשליש מחיר (גם אם קצת משומשת) תבנית קוגלהוף שפינטזתי עליה כבר המון זמן. עכשיו נותר רק להכין עוגה. כשניסיתי את מתכון הקוגלהוף הקלאסי (מינוס הצימוקים) התאכזבתי. העוגה יצאה דחוסה וכבדה, וחלקים ממנה הרגישו לא אפויים מספיק. התבאסתי נורא והעפתי את העוגה, כמעט שלמה, לפח.

כבר כמעט ויתרתי, כששלשום, בזמן שעשיתי את הביקור היומי שלי בבלוגים האהובים עלי (קישורים לרובם נמצאים בבר הימני של העמוד הראשי), נתקלתי במתכון לעוגת פרג סופר-קלה להכנה, שמשתמש בתבנית קוגלהוף. עצל וטוב-לב, רצתי לקנות מצרכים ולהכין.

זו לא עוגת פרג קלאסית, אבל שתי הכפות האלה עושות שמות בים השמן והרוויון. המרקם הנוזלי של התערובת מביא לעוגה רכה ואוורירית שפשוט אי אפשר להפסיק לנשנש. צרה אמיתית.

החומרים:
2.5 כוסות קמח
1 ושליש כוסות שמן קנולה
1 כוס רוויון
1 כפית סודה לשתייה
1 כפית מלח
1 וחצי כוסות סוכר
2 ביצים, מעורבבות
כפית חומץ
כפית תמצית וניל
2 כפות פרג טחון

אופן ההכנה
מחממים תנור ל-160 מעלות. מערבבים בקערה את הקמח עם הסוכר, המלח והסודה לשתייה. בקערה נפרדת מערבבים את השמן, הרוויון, הביצים, החומץ, והוניל. יוצקים את התערובת היבשה לרטובה, ומערבבים רק עד שנעלמים הגושים. מוסיפים את הפרג ומערבבים עד שהפרג נטמע בבלילה. משמנים תבנית קוגלהוף ויוצקים לתוכה את הבלילה. אופים כ-40 דקות, או עד שסכין שננעצת בעוגה יוצאת נקייה.

כרוב סגול תינוק

עוד הברקה גאונית של אייל שני שזכיתי לראות ממש מקרוב ביומיים שביליתי במטבח של צפון אברקסס, אבל לא הפנמתי את המתכון, עד שנתקלתי בו שוב ב "על השולחן". כשחושבים על זה בהתחלה, מתגנבת השאלה – מה לעזאזל כבר יכול לצאת מכרוב שבושל שש שעות בציר ירקות ועצמות גדי? כשמכבים את הגז אחרי המסע הארוך הזה אל ליבו של הירק הקשה והעקשן הזה – מקבלים אורגזמה מרוכזת של עלים שהתחפשו לגולש, ניחוחות של חמין שמזמינים פרוסת לחם עבה וקנקן של בירה, שלא לומר שוק חזיר מעושן, והזיות בהקיץ על איזה צימר מושלג במזרח גרמניה. חובה בכל בית!

כרוב סגול תינוק
החומרים:
4 עצמות מח של טלה או כבש
שני כרובים סגולים צעירים ויפים, כמו שהייתם פעם
שורש סלרי
שורש פטרוזיליה
עגבנייה
100 גר' חמאה
מים מינרליים
בצל
צרור מרווה
שמן זית
2 גזרים מקולפים וחתוכים לקוביות
2 פלפלי שאטה
חופן גרגרי פלפל שחור
מלח

אופן ההכנה:
מושחים את העצמות בשמן זית ומרפדים בעלי מרווה, צולים 20 דקות בתנור בחום גבוה. בסיר עמוק מטגנים במעט שמן זית את כל ירקות השורש. לאחר שהזהיבו, מוסיפים את הכרובים, העצמות, עגבנייה חצוייה ותבלינים. מוסיפים מים מינרליים שכמעט מטביעים את הכרובים. מרתיחים ומבשלים על אש קטנה כ-6 שעות. מדי פעם משקים את ראשי הכרובים ממי הבישול. יש להוסיף מים כך שהכרובים תמיד יהיו על סף טביעה.

בתום הבישול ממיסים חמאה במחבת ומוסיפים לה מצקת ממי הבישול וירקות השורש. מזגגים את הכרובים בנוזל המצטמצם ומגישים לוהט, רצוי עם לחם ובירה.

נישנוש #13: סלטים צבעוניים

בשביל הפעמים האלה שהגעתם לשעה 11 בלילה ועדיין לא אכלתם אפילו ארוחה עיקרית אחת כל היום המציאו את הסלט. מינימום התעסקות, מקסימום ערך תזונתי, המון סיבים שעוזרים לעיכול ועושים טוב לבטן, וגם המוח מצליח, בעקבות הלעיסה המרובה, לשדר לכם תחושת שובע במעט זמן יחסית ובכלום קלוריות. סלט ירקות לא חייב להיות הפורמט המשעמם של עגבנייה-מלפפון-בצל (אם כי זה עדיין הרכב מנצח), וכמעט כל ירק או פרי שאפשר להעלות על הדעת יכול להיכנס למיקס.

שני סלטים שאילתרנו לאחרונה עשו לנו הכי שמח. נעה, אלופת העולם במשקל נוצה בסלטים ודוקטור לענייני פס קר, רקחה את הראשון, ואני שלפתי מהזכרון סלט שסבתא שלי נוהגת לעשות בחגים ובשבתות. תהנו

סלט נבטים עם עגבניות, צנוניות ותפוזים
החומרים:
נבטי צנונית
נבטי חמניה
נבטי ברוקולי
חופן גדול של עגבניות שרי
חופן צנוניות
תפוז+מיץ מתפוז
לימון
שמן זית
חומץ בלסמי
מלח אטלנטי
פלפל שחור
עלי רוקט

אופן ההכנה:
חוצים את העגבניות ושמים בקערה גדולה. פורסים את הצנוניות ומוסיפים, יחד עם העלים והנבטים. מתבלים בשמן זית, חומץ בלסמי, מיץ מתפוז, מלח ופלפל שחור. מפלטים את התפוז השני לפלחים (ללא החלק הלבן) ומוסיפים. מערבבים בעדינות ומגישים.

———————————————————————————

סלט סלק מרוקאי

החומרים:
2 סלקים גדולים
צרור כוסברה
כף אריסה של יוחאי ביטון (ניתן להשיג בכל הסופרמרקטים)
מיץ מלימון אחד
מלח ופלפל שחור
כפית כמון

אופן ההכנה
מבשלים את הסלקים במים כשעה וחצי (למי שאין כח או סבלנות אפשר לקנות מבושלים בסופרמרקט, הם באים בשקית ואקום ירוקה). מקלפים וחותכים לקוביות. קוצצים את הכוסברה ומוסיפים. מערבבים עם הלימון, הכמון והאריסה, ומתבלים במלח ופלפל לפי הטעם. מגישים קר עם צנימים.

נישנוש #12: עוגת גבינה קלאסית

לפני כשבוע הזמנו טייק-אווי לילי מ "קופי בר". זה היה יום ארוך ומתיש שבסופו הרגשנו שממש מגיע לנו פינוק בצורת פטה כבד (קיבלנו מרק ירקות במקום), כבד על פירה, שניצל וסלט ירוק ו..עוגת גבינה, כמובן. מצחיק לראות את נעה ואותי מגרדים, כל אחד בתורו, עוד אבן בחומה הלבנה והמפוארת הזו, מצד אחד חרדים לראות אותה נעלמת מול עינינו ומצד שני מהנדסים את הביס הבא, עד שלבסוף שנינו ניצבים מול גרגיר מסכן. מבטינו מצטלבים. מבטינו חוזרים לעוגה. קלוז-אפ על העוגה. מוזיקה דרמטית דמיונית ברקע. קלוז-אפ על עינינו. "תאכלי", אני מפטיר בחוסר חשק מנומס. "תאכל, תאכל" היא משיבה באותו מטבע. כך פינג פונג נצחי של ויתורי-סרק, עד שלבסוף גם הפירור שנותר נשבר לשניים ומובל, אחר כבוד, לדרכו האחרונה.

לאמא שלי יש מתכון מעולה לעוגת גבינה, אבל כל פעם שאני אוכל סלייס מהודק כזה של קופי בר, מתעורר בי חשק לשחזר את היצירה ולהעמיד עוגה שלמה ולא רק פרוסה, כזו שלא יהיה צורך לריב עליה, בעשירית מחיר ובבית. כל מה שצריך זה מתכון. וכשצריך מתכון קלאסי, הולכים אל התנ"ך – The Professional Chef. במתכון של ה"שׁף" עושים שימוש בגבינת שמנת, אני חושב, עם כל הכבוד, שקילו(!) גבינה עם 30% שומן זה קצת יותר מדי. אני זוכר שקראתי פעם ב"בצק אלים" שריקוטה יכולה להוות תחליף מעולה למתכונים שיש בהם המון גבינת שמנת, אז החלטתי לנסות. התוצאה טובה מאוד, אם כי אני די בטוח שעם גבינת שמנת התוצאה טובה יותר.

עוגת גבינה קלאסית – מתכון של The Professional Chef
החומרים

לבסיס:
225 גר' פתי בר
85 גר' סוכר
120 גר' חמאה מומסת

לעוגה:
קילו גבינת שמנת (אני השתמשתי בריקוטה 5%)
2 כפות קורנפלור
340 גר' סוכר
4 ביצים+חלמון אחד
כף תמצית וניל
לימון מגורר
150 מ"ל שמנת מתוקה

אופן ההכנה
טוחנים את הביסקוויטים והסוכר במעבד המזון עד שהם הופכים לפירורים קטנים, אבל לא קטנים מדי. מוסיפים את החמאה המומסת וטוחנים בפולסים קצרים רק עד שהחומרים משתלבים.

משמנים תבנית עגולה ומרפדים בנייר אפיה. מצפים את התחתית בבסיס הביסקווייטים ומהדקים היטב כנגד התבנית. אופים 7 דקות בחום של 180 מעלות ומניחים בצד להצטנן.

מסננים יחד את הקורנפלור והסוכר, מוסיפים את הגבינה ומערבלים (אפשר גם במקצף חשמלי או ידני) במהירות איטית עד שהתערובת חלקה. יוצרים תערובת מהביצים, החלמון, גרידת הלימון והוניל ומוסיפים לאט לאט אל תערובת הגבינה, תוך כדי ערבוב. מוסיפים את השמנת המתוקה ומערבבים היטב. יוצקים לתבנית. אופים כ-90 דקות ב 150 מעלות, או עד שמרכז העוגה יציב וקפיצי למגע. מקררים לילה שלם במקרר ורק אז מגישים.

נישנוש #11: ארטישוקים ממולאים

כשהייתי ילד, בערבי חמישי חורפיים במיוחד, היינו מתכרבלים מול עוד משחק ממוטט עצבים של מכבי ת"א, אמא שלי היתה מבשלת ארטישוקים במים ומגישה לי ולאבא שלי בצלחת, עם גבעה קטנה של מלח בצד. היינו מורטים עלה עלה, כאילו היו השערות שלנו, טובלים במלח ונושכים. כל זה רק היה הטיזר לקראת הדבר האמיתי. ממש כמו על המגרש, גם הארטישוק ידע שהפור פליי הזה בין העלים שלו תמיד, אבל תמיד ייגמר בסערה שתפגע בנו איפה שהכי כואב – בלב.

איך אפשר לתאר אכילת לב של ארטישוק מבושל למישהו שמעולם לא עשה את זה? אני חושב שיותר מהכל זה מרגיש כמו סוד הכי כמוס שנלחש הרגע באוזנך, תובנה שהיתה חבוייה בבטן האדמה וצמחה עם הירק הזה רק כדי להתפוצץ לך בחלל הפה.

אז הנה, עונת הארטישוקים נפתחה רשמית, ועכשיו המחירים שלהם אפילו הגיוניים. אם אתם נוסעים לדרום, חפשו בדרך את אלו של נעם מניר בנים (תודה לשי על השקית המפנקת!).

יש, כמובן, עוד אלף ואחת דרכים לאכול ארטישוק חוץ מהצורה הבסיסית והמושלמת הנ"ל. אחת מהן, שאמא שלי בד"כ מיישמת בפסח, היא להשתמש בלבבות הארטישוק כבסיס לקציצת בקר ולבשל ברוטב, בישול ארוך על אש קטנה. המתכון הבא הוא מעין וריאציה על מנת הפסח של אמא.

החומרים
12 לבבות ארטישוק נקיים (למי שאין כח לקנות טריים ולנקות – אפשר לקנות קפואים של סנפרוסט, הם טובים באותה מידה)
250 גרם בשר בקר טחון
100 גרם בשר עוף טחון
חצי כף תערובת תבלינים "ראס אל חנות" (ניתן למצוא בשווקים ובחנויות הטבע המובילות)
צרור שמיר קצוץ
צרור פטרוזיליה קצוצה
2 פרוסות חלה ספוגה במים וסחוטה היטב (ללא הקרום)
מלח ופלפל לפי הטעם
בצל קצוץ דק
כרישה קצוצה דק
קילו עגבניות שרי עם הגבעולים והשידרה (חשוב!)
כוס אפונה צעירה (גם של סנפרוסט) מופשרת ומסוננת
צרור קטן של אורגנו
ליטר ציר מרק ירקות (או ליטר מים)

אופן ההכנה
בקערה מערבבים את הבשרים, הלחם, הבצל, התבלינים והירוקים (למעט האורגנו). עוטפים בניילון נצמד ומניחים במקרר. בינתיים שוטפים את עגבניות השרי, חורצים איקס עדין בקצה של כל אחת ומכניסים לסיר, עם הגבעולים והשידרה. מסתבר שרוב הטעם של העגבניה עדיין שמור בשידרה וכשמחממים, כל הטעם הזה משתחרר. מוסיפים את האורגנו ומערבבים על אש גבוהה. אחרי כחמש דקות המיצים מתחילים לברוח מהעגבניות. אחרי כחצי שעה (במהלכה דאגתם לערבב כל כמה דקות) מכבים את האש ומסננים את הנוזלים לקערה בעזרת מצקת. יש ללחוץ ולחבוט ולמעוך את העגבניות כנגד המסננת, עד שטיפת המיץ האחרונה עזבה את העגבניות. נפטרים מהשאריות שבמסננת. מה שנותר בקערה יקר מזהב ויכול להוות בסיס מצויין לכל רוטב.

בסיר כבד ורחב מטגנים את הכרישה הקצוצה במעט שמן זית. מוסיפים את האפונה וממשיכים לטגן עד שאדי הכרישה מתחילים להוציא אתכם מדעתכם, משהו כמו 5 דקות. מנמיכים את האש ומתפנים למלא את הארטישוקים. מוציאים את מלית הבשר מהמקרר ויוצרים 12 קציצות, אחת בכל שקע ארטישוק. מניחים את הארטישוקים בסיר. יוצקים ביניהם את נוזל העגבניות ומרתיחים. מנמיכים את האש ומוסיפים את ציר מרק הירקות (או המים). מרתיחים שוב. מכסים ומבשלים על אש נמוכה כשעה, עם שתי עצירות בדרך למזיגה מנוזלי הרוטב על ראשי הקציצות. מגישים חם עם חלה טרייה או על פירה תפו"א ושמנת.