במרץ 1995, כהשתחררתי מהצבא, עבדתי ב "בונהם", בר ששכן ברחוב נג'ארה, ממש צמוד לאלנבי 58, והיה המקום הכי חם בעיר באותה תקופה. כדי לשכך את מכות האלכוהול שניחתו על המבקרים, החזיק המקום מטבח קטן. התפריט היה מצומצם, אבל מה שהיה, היה מצויין: מצלחות חמוצים ונקניקים, דרך טוסטים ופסטות ועד לרוסטביף שנעשה במקום, הכל היה טעים טעים. פעם בשבוע היו באים חבר'ה שעושים מיונז ביתי, מרק גזר מעלף ועוד דברים ש-15 שנה הצליחו להשכיח.
מנה אחת שזכורה לי כאילו הכנתי אתמול היא פסטה ברוטב "סלסה רוזה" עם חזה אווז מעושן. זה מצחיק, כי זו המנה היחידה בתפריט שאסור היה לעובדים לאכול, כנראה מפאת מחיר החומרים (הפסטה הטרייה הגיעה מ "ביג מאמא" הסמוכה וחזה האווז ממעדנייה בשוק הכרמל). אבל סמכו על הישראלי הטוב שימצא דרכו אל הקצפת בחינם: "תעשה לי פסטה ברוטב עגבניות, אבל תן נגיעה של שמנת. אה, וזרוק גם איזה כמה קוביות אווז, באמא שלך".
חומרים:
לפסטה:
3 ביצים מעורבבות
2 כוסות קמח
כפית מלח
לרוטב:
חבילת עגבניות שרי תמר
גמבה אדומה
חזה אווז מעושן
שמנת מתוקה 38%
שתי שיני שום
3 גבעולי סלרי
אופן ההכנה:
מערבבים את הקמח והמלח בקערה. יוצרים חור במרכז ושופכים לתוכו את הביצים. מערבבים ליצירת בצק. לשים את הבצק 10 דקות על משטח מקומח. עוטפים בניילון נצמד ומקררים 30 דקות.
בינתיים מכינים את הרוטב: חורצים צלב על כל עגבניית שרי, מבשלים בסיר יחד עם גבעולי הסלרי הקצוצים והשום, על אש גבוהה, תוך ערבוב. אחרי כחמש דקות העגבניות יפרישו מספיק מיצים כדי לבשל את תוכן הסיר מבלי לשרוף את התחתית. בשלב זה אפשר להנמיך מעט את האש. אחרי כחצי שעה מורידים מהאש ומניחים בצד.
מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים לרבעים, מרדדים (כל רבע בתורו) על משטח מקומח לעלה הדק ביותר שתוכלו, ופורסים לרצועות פטוצ'יני רחבות (כ-1.5 ס"מ). אפשר לשמור בכלי אטום בפריזר כשבועיים, או במקרר שלושה-ארבעה ימים.
מסננים, עד הטיפה האחרונה, את רוטב העגבניות במסננת דקה לקערה. את מה שנשאר במסננת זורקים.
מרתיחים בסיר מים מומלחים לפסטה. משמנים מחבת גדולה בעזרת השומן של חזה האווז. את החזה קוצצים לקוביות קטנות (ללא השומן). מסירים את השומן מהמחבת ומטגנים את קוביות האווז, יחד עם גמבה קצוצה לקוביות. כשריחו המשכר של המיקס הזה עולה לאפכם, הוסיפו את רכז העגבניות המסוננות וערבבו היטב. נותנים לרוטב לבעבע, ורק אז מוסיפים את השמנת המתוקה. ממליחים ומפלפלים, בודקים תיבול ומנמיכים להבה.
מבשלים את הפסטה הטרייה 3-4 דקות במים, מסננים ומעבירים למחבת הרוטב. מגבירים שוב את האש, מקפיצים דקה ומגישים עם הר של פרמזן בצד. שריינו איזה בקבוק יין אדום בצד, ואל תעשו שום תוכניות להמשך היום. בונ אפטיטו!
נשנוש הוא האויב 
הרגת אותי…
זה להתנהל כל היום עם תשוקה עזה
לא יפה 🙂
יש לך למה לחכות, תגיעי בערב הביתה ותבשלי!
ומה עם כאלו ששומרים על בשר וחלב?
לא חייבים לשים חזה אווז….
לאלו ששומרים על הפרדה בין בשר וחלב הייתי ממליץ דווקא לוותר על השמנת, למרות שזה יוצא אחרת לגמרי. לוותר על חזה האווז זה כמו לוותר בכלל על כל העניין
נשמע לי אחלה מתכון לארח כמה זוגות עם מנה כזאת – ארוחה משביעה מאוד. שאלה קטנה – אם אין לי סבלנות להכין את הפסטה לבד אני יכולה להשתמש בפסטה
מוכנה?
ברור שאת יכולה. אבל זה יצא יותר טעים עם פסטה טריה!