כל מה שצריך בחיים האלה, או: סלט שומר חי


סלט שומר חי

לא תמיד אהבתי שומר. אני חושב שהזכרון הראשון שלי מאניס הוא ערק ספוג במטלית מונח על הבטן שלי כשהייתי ילד והיו לי כאבי בטן, וסבתא לא ידעה מה לעשות. אבל יכול להיות שאני מדמיין שזה קרה, כי גיל 40 הוא מקום בו אתה מתחיל לפקפק במציאות. כשהייתי ילד לא נדרשתי לאכול שומר, אבל אני זוכר בבירור שניחוח של ערק דחה אותי. מה שבטוח הוא שהיום אני אוהב את השורש הלבקן הזה. יותר את הורסיה הצלוייה שלו, זו שנכנעה לחום הגבוה ביותר של תנור ביתי לשעה לפחות, תחת שכבה עבה של שמן זית, פרוסת לימון ופלפל חריף. אבל גם טרי יכול לבוא טוב. נסו את זה:

חומרים:
שני שומרים טריים, קצוצים
חצי צרור כוסברה
רבע כוס שמן זית
מלח ופלפל
כפית סוכר
לימון מקולף ומפולט
חצי פלפל ירוק חריף קצוץ

אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים בקערה ומגישים
בתיאבון

טג'ין בקר


טג'ין בקר

ג'יימי אוליבר הוא השראה ענקית בשבילי. לכאורה, Dude בריטי חפיפניק שמאלתר וגונב מתכונים מפה ומשם (שהרי לאנגליה אין יותר מדי מה להציע בתחום הקולינריה) ולא ממציא שום דבר חדש, אבל למעשה בנאדם עם מלא תעוזה ומעוף. התכניות האחרונות שלו מלאות באג'נדות חברתיות (חינוך לתזונה נכונה, הכשרת מובטלים צעירים לשפים של העתיד) שמדלגות בקלות מעבר לאוכל נטו, ולמרות שלציניקן הממוצע (כמוני) העניין לפעמים מריח כמו עוד דרך לגזור קופון, חייבים להודות שהוא עושה את מה שהוא עושה במלא חינניות וצבע, וזה די מפתיע בהתחשב במוצאו.

הסדרה הנוכחית של אוליבר – Jamie Does – היא אוסף מסעות בתחנות קולינריות מובילות בעולם: אתונה, מאראקש, ברצלונה, שטוקהולם ו-ונציה. תוך כדי אינטראקציה עם המקומיים הוא משכיל לסחוט את ההוויה העירונית, דרך האוכל כמובן, וזה צבעוני ומגרה ומלבב, ואחרי שניסיתי את טג'ין הבקר המרוקאי שלו, אני יכול להעיד שגם מאוד טעים. שווה לנסות.

* למי שאין את הכלי המרוקאי המסורתי, יכול לבשל בסיר. אל תגלו לאף אחד שאמרתי שזה יוצא בדיוק אותו הדבר.

טג'ין בקר מרוקאי
החומרים:
600 גר' בשר לבישול ארוך (צ'ך, שריר, צוואר או מה שהקצב שאתם סומכים עליו ממליץ לכם)
קופסאת עגבניות קלופות
קופסאת גרגירי חומוס מבושל
2 כוסות מים מינרליים
בצל גדול
קילו דלעת, חתוכה לקוביות גדולות, על קליפתה.
כוסברה או פטרוזיליה
כפית "ראס אל חנות"
חצי כפית כמון
כפית פפריקה מתוקה
כפית ג'ינג'ר טחון
חצי כפית קינמון טחון
מלח ופלפל
רבע כוס שמן זית "זיתא" או "חלוצה" או "כנען"

אופן ההכנה:
חותכים את הבשר לקוביות גדולות ומערבבים עם שמן הזית והתבלינים. מכסים ומחזיקים במקרר לכ-8 שעות.
מחממים סיר כבד ומוסיפים מעט שמן זית. על אש גבוהה מטגנים את הבשר המתובל יחד עם כל המיצים שנותרו בקערה שלו, כ-5 דקות. מוסיפים את הבצל והחומוס ומערבבים. אחרי כ-5 דקות מוסיפים את העגבניות והמים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח ופלפל וטועמים. מנמיכים להבה ומבשלים כשעה וחצי. מוסיפים את קוביות הדלעת ומבשלים שעה וחצי נוספות.

מכינים את הקוסקוס לפי הוראות ההכנה שעל השקית. יוצקים שלוש כפות נדיבות של קוסקוס לקערה, ועליו את התבשיל החם. קוצצים מעט כוסברה או פטרוזיליה ומפזרים מעל. בתיאבון.

נישנוש #3: חריימה פארידה


חריימה פארידה

שישי בבוקר הוא זמן של החלטות, כאלה שיעצבו איך תראה השבת שלכם. האינסטינקט הבסיסי מושך לכיוון הספה, "הארץ" ופיצוחים מעורבים של "המפצח" מרחוב ביאליק ברמת-גן. לפעמים זה הכי רחוק שאני מסוגל ללכת, אחרי ששמתי את הילדה בגן. רק זכרונות של אור צהוב חיוור שחושף מקרר עצוב וריק בשבת בבוקר יכולים לשכנע אותי לעשות טיול ליפו עם הילד, לבחור פארידה (רד סנאפר) ורודה אחרונה, מנמנמת תחת קוביות קרח קטנות ולבנות, לא מודעת עדיין לעתידה רווי הפפריקה והלימון. זה דג לא זול (בערך 100 שקל לפארידה ממוצעת, כזו שתספיק לארבעה סועדים), ולמרות שחריימה אפשר בקלות להכין גם עם דניס או עם (ישמור השם) נסיכת הנילוס, דג ביבים שעולה בערך שמינית – בשרו של הסנאפר יוצא פשוט אלוהי תחת נהרות השמן האדומים האלה, ומי שאכל פעם אחת מנה מושחתת שכזו, לעולם לא יכין אותה בגירסה זולה יותר. טוב נו, אולי סבתא שלי.

חריימה פארידה
מצרכים
פארידה בינונית אחת (אפשר למצוא פארידות מהממות אצל מיקו צרפתי בכניסה לשוק הפשפשים, רחוב עולי ציון 3)
שלושה לימונים פרוסים דק
8 שיני שום קצוצות
4 עגבניות פרוסות דק
6 פלפלים מתוקים מיובשים, מושרים במים, קרועים לחתיכות גדולות
4 פלפלי שאטה קרועים לחתכות קטנות
צרור כוסברה קצוצה גס
3/4 כוס שמן קנולה
שתי כפות פפריקה מתוקה
שתי כפיות כורכום
כפית מלח
פלפל שחור
סיר רחב ונמוך

אופן ההכנה
ממיסים בשמן את הפפריקה (לוקח לה כמה דקות לשקוע). מפזרים את הכוסברה בצורה שווה על תחתית הסיר, מעליה מפזרים את קרעי הפלפלים המתוקים ופלפלי השאטה, מעליהם שכבה של לימונים, שכבת עגבניות ולבסוף השום הקצוץ. מעל כל השכבות מניחים את פרוסות הדגים. שמים במרכז הסיר שתי כפיות כמון, כפית מלח ומעט פלפל שחור. מוזגים מעל חצי כוס מים ואת השמן בו שקעה הפפריקה (את המשקע זורקים). מרתיחים תוך כדי זיגוג הדג בנוזלי הרוטב. מנמיכים את האש ומכסים. אחרי כ-25 דקות (בהן חלקו העליון של הדג זכה "לשתות" מהרוטב לפחות פעמיים נוספות) מכבים את האש. מגישים עם חלה טרייה.