סלט שומר צלוי

עד לאחרונה היתה לנו במשרד קבוצה קטנה, טבעונית, שכל יום, בתורנות, אחד מחמשת חבריה הכין אוכל לכל השאר. זה היה אתגר ששבר לי כמה מיתוסים על בישול ללא מוצרים מן החי, הכיר לי מתכונים חדשים ויותר מהכל אילץ אותי להיות יצירתי.

את הסלט הזה עשיתי במקרה, כשלא היה לי סלט מעניין שילווה קוסקוס. פשוט זרקתי שומר מרוח בשמן זית לתנור וקיוויתי לטוב. מסתבר שכשהוא נכנע לחום וקורס -בדיוק אז השומר נמצא במקום הכי טוב שהוא יכול להיות.

סלט שומר צלוי
החומרים:
שומרים גדולים, חצויים לאורכם
שמן זית
לימון פרוס
שתי שיני שום פרוסות
פלפל חריף פרוס
עגבניה
צרור כוסברה
מיץ מלימון אחד
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה:
מניחים את השומרים בתבנית, כשצידם החתוך כלפי מעלה. מברישים בשמן זית ומסדרים מעל את פרוסות הלימון, הפלפלים החריפים והשום.
צולים בחום הכי גבוה כשעה, או עד שהשומרים מתכווצים ונראים ״רפויים״ לגמרי.
מניחים לשומרים להתקרר ואז חותכים אותו לחתיכות גסות. מערבבים את השומרים על מיציהם ומה שנח עליהם בזמן הצלייה עם כוסברה קצוצה, מיץ לימון ועגבניה חתוכה גס. ממליחים ומפלפלים ומגישים.

פארידה קבורה במלח

ביקור אצל מיקו צרפתי ביום שישי בבוקר היא חוויה שאחריה אני משנן לעצמי שאני חייב להפוך את זה להרגל. מאחר ואני לא טיפוס של הרגלים (חוץ מכמה רעים אולי), אני מגיע לשם רק לעתים רחוקות, וכל פעם מרגישה כמו הפעם הראשונה. טונות מדממות, ריח של ים, שרימפסים בצבעים שמכאיבים בעיניים ולוקוסים אימתניים שאין לי מושג איך להתחיל ולהתמודד איתם. גן עדן, וזה עוד ממישהו שדגים תמיד יבואו אצלו בעדיפות שנייה.

אז פעם שעברה שחזרתי עם פארידות הביתה יצא מזה חריימה טעים לאללה, והפעם חיפשתי מתכון מעט יותר יצירתי. אפיית דג כשהוא קבור במלח היא דרך ספרדית מוכרת לטפל בדגי-ים לבני בשר. המלח כולא את המיצים המופרשים מהדג ומותיר אותו עסיסי ביותר, וזאת תוך זמן ממש קצר של כ-30 דקות אפייה בחום גבוה. הדג יוצא רך ומתפרק מהעור שלו בקלות, ואם אתם מתעקשים על שימוש בדג טרי ואיכותי – תתענגו על מנה מצויינת וגם בריאה ומלאה בחלבונים ובאומגה 3.

פארידה קבורה במלח
החומרים:
פארידה שלמה, נקייה אך לא מקושקשת (הקשקשים שומרים על הדג מלהתבשל יתר על המידה ע"י המלח ולהתייבש)
2 ק"ג מלח גס (כן, כן, 2 ק"ג)
2 כוסות מים מינרליים
קליפה מלימון אחד
זרעי כוסברה או זרעי אניס (לא חובה)
צרור טימין

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-250 מעלות. שופכים קילו מלח לקערה ומערבבים עם כוס מים. נוצר מעין מרקם של ברד. מוסיפים את קליפת הלימון וזרעי הכוסברה או האניס. מערבבים היטב. מצפים תבנית אפייה בנייר כסף ומפזרים את תערובת המלח לשכבה אחידה. ממלאים את בטן הדג בצרור טימין טרי, ואז מניחים אותו על שכבת המלח.

יוצרים תערובת מלח זהה מהקילו השני ומכסים את הדג לגמרי. כשהתנור לוהט מכניסים את התבנית ואופים 30 דקות.

מוציאים מהתנור ומחלצים את הדג מהמלח ע"י מכות קלות על השכבה העליונה שהתקשתה מעט בינתיים.

מפלטים ומגישים עם סלט עגבניות שרי, פלפלים אדומים ואגוזי מלך בשמן זית, לימון וחומץ בלסמי, ורבעי לימונים.

נישנוש #9: צ'ורבה רומנית

שר האוצר נכנס למסעדה רומנית ומבקש….סתם..כל פעם שאני שומע את המילה צ'ורבה, האסוציאציה הראשונה שלי היא אותה בדיחה מיתולוגית של "הגשש". עוד משהו מצחיק בהקשר של המרק הזה היא הדרך בה סבתא שלי מכתיבה לנו את התפריט. בז'ארגון של מהגרת בת 80+ אין דבר כזה מידות מדוייקות. הכל לפי היד ולפי הרגש. כשמושיבים את סבא שלי לידה, זה הופך קשה עוד יותר, כי לפתע יש להם השגות על סוג הבשר. בסוף הצלחנו לקבל את המתכון במלואו והמרק אפילו יצא ממש טעים. מעניין לשמוע מה סבתא תאמר כשתטעם אותו, שהרי היא לא יודעת לשקר.

מרק צ'ורבה רומני
החומרים
1/2 ק"ג בשר למרק (צוואר/שריר/אוסובוקו)
שתי עצמות
שורש פטרוזיליה
שורש סלרי
חופן עלי לאושטיין קצוצים (ניתן להשיג בשוק הכרמל, אבל אם לא מוצאים אפשר להשתמש בעלי סלרי במקום)
שלושה גזרים קלופים
בצל קלוף שלם
פלפל ירוק מתוק חצוי לאורכו
רבע כוס אורז
רבע כוס לימון סחוט
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה
מכניסים את העצמות והבשר (חתוך לקוביות גדולות) לסיר כבד ומכסים במים. מרתיחים ומסירים את הקצף שנוצר. מוסיפים את הירקות ומבשלים על אש קטנה כשעתיים. מוסיפים את האורז ומבשלים עוד חצי שעה. מוסיפים את הלימון ומכבים את האש. בתיאבון.

נישנוש #3: חריימה פארידה

שישי בבוקר הוא זמן של החלטות, כאלה שיעצבו איך תראה השבת שלכם. האינסטינקט הבסיסי מושך לכיוון הספה, "הארץ" ופיצוחים מעורבים של "המפצח" מרחוב ביאליק ברמת-גן. לפעמים זה הכי רחוק שאני מסוגל ללכת, אחרי ששמתי את הילדה בגן. רק זכרונות של אור צהוב חיוור שחושף מקרר עצוב וריק בשבת בבוקר יכולים לשכנע אותי לעשות טיול ליפו עם הילד, לבחור פארידה (רד סנאפר) ורודה אחרונה, מנמנמת תחת קוביות קרח קטנות ולבנות, לא מודעת עדיין לעתידה רווי הפפריקה והלימון. זה דג לא זול (בערך 100 שקל לפארידה ממוצעת, כזו שתספיק לארבעה סועדים), ולמרות שחריימה אפשר בקלות להכין גם עם דניס או עם (ישמור השם) נסיכת הנילוס, דג ביבים שעולה בערך שמינית – בשרו של הסנאפר יוצא פשוט אלוהי תחת נהרות השמן האדומים האלה, ומי שאכל פעם אחת מנה מושחתת שכזו, לעולם לא יכין אותה בגירסה זולה יותר. טוב נו, אולי סבתא שלי.

חריימה פארידה
מצרכים
פארידה בינונית אחת (אפשר למצוא פארידות מהממות אצל מיקו צרפתי בכניסה לשוק הפשפשים, רחוב עולי ציון 3)
שלושה לימונים פרוסים דק
8 שיני שום קצוצות
4 עגבניות פרוסות דק
6 פלפלים מתוקים מיובשים, מושרים במים, קרועים לחתיכות גדולות
4 פלפלי שאטה קרועים לחתכות קטנות
צרור כוסברה קצוצה גס
3/4 כוס שמן קנולה
שתי כפות פפריקה מתוקה
שתי כפיות כורכום
כפית מלח
פלפל שחור
סיר רחב ונמוך

אופן ההכנה
ממיסים בשמן את הפפריקה (לוקח לה כמה דקות לשקוע). מפזרים את הכוסברה בצורה שווה על תחתית הסיר, מעליה מפזרים את קרעי הפלפלים המתוקים ופלפלי השאטה, מעליהם שכבה של לימונים, שכבת עגבניות ולבסוף השום הקצוץ. מעל כל השכבות מניחים את פרוסות הדגים. שמים במרכז הסיר שתי כפיות כמון, כפית מלח ומעט פלפל שחור. מוזגים מעל חצי כוס מים ואת השמן בו שקעה הפפריקה (את המשקע זורקים). מרתיחים תוך כדי זיגוג הדג בנוזלי הרוטב. מנמיכים את האש ומכסים. אחרי כ-25 דקות (בהן חלקו העליון של הדג זכה "לשתות" מהרוטב לפחות פעמיים נוספות) מכבים את האש. מגישים עם חלה טרייה.