חלה בסיר


חלה בסיר

בזמן האחרון יוצא לי לחזור יותר ויותר לאהבה הקולינרית הגדולה ביותר שלי – בצק. אחרי שפגשתי (וול, לא פנים אל פנים) בפלא האנושי צ'אד רוברטסון וסבלתי שבועיים בשביל לגדל מחמצת, החלטתי לשוב ולנסות לאפות כמה שיותר לחם, לשכלל ולערבל בין השיטות שלמדתי.

שיעור אחד ממש חשוב שסופסופ הצלחתי להפנים הוא שככל שהבצק יותר רטוב ודביק – הוא יהיה יותר אורירי ופריך בתום האפייה, וזה בגלל שהנוזלים שבו מתאדים ועוזרים על שמירת הלחות בחלל התנור לאורך כל זמן האפייה. און דה פליפ סייד – זה אומר שאת הבצק הרטוב הזה קשה עד בלתי אפשרי ללוש בשיטה הרגילה, ולכן צריך "לקפל" אותו כמה דקות (למתוח מצד אחד לצד שני), לתת לו לנוח כמה דקות, ולחזור על התהליך 4-5 פעמים לפני שיוצרים את צורת הלחם/חלה. זה תהליך קצת יותר מייגע, אבל כשתטעמו את התוצר הסופי תבינו על מה אני מדבר.

בקשר לאפייה בסיר – גם את השיעור הזה למדתי מצ'אד רוברטסון – הסיר מתפקד כמו "תנור בתוך תנור" והוא בעצם מתלהט לחום שהתנור הביתי לא יכול להגיע אליו לבד, וגם מקנה ללחם צורה ייחודית, שקצת מזכירה את הקובנה התימנית.


חלה בסיר

———

חומרים
——
500 גר' קמח לבן
250 מ"ל מים
2 ביצים
25 גר' שמרים טריים
100 מ"ל שמן זית
100 גר' סוכר
כף מלח

אופן ההכנה
———-
בקערה עמוקה ממיסים את השמרים במים פושרים.
מוסיפים את הקמח, הסוכר, השמן והביצים ומערבבים כ-5 דקות
מוסיפים את המלח ומערבבים עוד כ-2 דקות
מכסים במגבת ונותנים לבצק לנוח חמש דקות.
מרטיבים יד ומקפלים צד אחד של הבצק כלפי הצד השני. מסובבים את הקערה
וחוזרים על התהליך במשך כ-5 דקות. בכל פעם שהיד נדבקת – מרטיבים אותה
במעט מים.
מכסים שוב במגבת ומתפיחים כ-30-45 דקות.
מוציאים את האויר מהבצק התפוח ומחלקים לשישה חלקים שווים.
מקמחים משטח ומניחים עליו את חמשת החלקים לתפיחה נוספת של כחצי שעה.
אחרי חצי שעה מרדדים כל חלק לנקניק ארוך ומגלגלים לשבלול.
משמנים סיר קטן וגבוה בשמן ומפזרים מעליו מעט קמח תירס למניעת הדבקות.
מסדרים בסיר את השבלולים בצורת פרח – שבלול אחד באמצע וסביבו שאר החמישה.
מתפיחים כחצי שעה בסיר ובינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
מורחים את החלק העליון בביצה מעורבבת עם מעט מים.
מכניסים לתנור ל-10 דקות ב-180 מעלות ואח"כ מורידים ל-150 מעלות ואופים חצי שעה.
מוציאים מהתנור ומחלצים מהסיר בעזרת סכין (בעדינות!)

נישנוש #7: לחמניות גזר


לחמניות גזר

בתור אחד שלא אוהב שאומרים לו מה לעשות, אבל בסתר לבו יודע שלפעמים צריך שיגידו לו מה לעשות, זה רק טבעי שאהיה פריק של ספרי בישול. הפטיש הזה התחיל בטח בילדות עם הספרים הנצחיים של רות סירקיס (למי לא היה בבית את ילדים מבשלים?) ונירה שוייאר, והמשיך, כמה עשרות שנים אח"כ, עם התנ"ך של ספרי הבישול, The professional chef, שקניתי לפני כמעט עשור בניו-יורק, יחד עם The Oxford Companion to Food, שני ספרים שיחד שוקלים כמו ילד ממוצע ואוצרים בתוכם ידע יקר מזהב.

כשהתחלתי להשתעשע במחשבה שאני יכול לאפות לחם בבית, רכשתי כמה ספרים נחשבים בתחום, אבל אף אחד מהם לא סיפק אותי כמו מתכון אחד למחמצת ולבאגט של הפרופשנל שף שהזכרתי קודם, עד שנתקלתי בספר צנוע ומקומי, משלנו, של האופה הכי מוכשר בארץ By far, אורי שפט מ "לחמים". בצעד מפתיע משהו הוציא שפט לפני כמה חודשים את "לחם בבית", ספר החושף כמעט את כל הסודות של המאפיה המוצלחת שלו. רוב המתכונים שניסיתי מביאים תוצאות מדהימות, גם באפייה ביתית. חמתי הפכה מכורה ל "לחם פשוט" שלו, ונעה נפלה מהכיסא מלחמניות הגזר, שיצאו מהתנור ממש דקות אחרי שהעגבניות המיובשות סיימו את תהליך הכבישה שלהן.

לחמניות גזר של "לחמים" (כל הזכויות שמורות למאסטר אורי שפט)

חומרים לבצק
חצי קילו קמח לבן
250 גר' מים קרים
קוביית שמרים טריים
רבע כף מלח
50 גר' סוכר
50 גר' חמאה רכה
ביצה
גזר מגורר אחד
*כוס צימוקים חומים* (אני לא השתמשתי בצימוקים)

לציפוי
ביצה טרופה

אופן ההכנה
מפוררים את השמרים במים, בתוך קערה גדולה. מוסיפים קמח ואחריו מלח, סוכר וחמאה. לשים (אני לש ביד) כ-10 דקות ואח"כ מגלגלים לכדור. מתפיחים חצי שעה בקערה מקומחת ומכוסה במגבת. מוציאים את הבצק ומשטחים אותו על משטח מקומח. שופכים עליו את הגזר והביצה וקוצצים בעזרת שפכטל לחתיכות גסות של בצק גושי ומעט דביק. החלק הזה קצת מלחיץ, כי הבצק מרגיש כאילו יצא משליטה ואיבד צורה, אבל זה בסיידר, הלחמניות אולי לא יצאו הכי אסתטיות, אבל טעימות הן יהיו – באחריות.

יוצרים 20 לחמניות ומניחים על תבניות מכוסות בנייר אפייה להתפחה נוספת של כחצי שעה. מחממים תנור לחום של 180 מעלות, מברישים בביצה טרופה ואופים 15 דקות. מקררים על רשת לפני הנישנוש. הולך מצויין עם עגבניות מיובשות, פטה כבשים ושמן זית.