לחמניית ביס אנטרקוט עם סלק ואמנטל

לפני כמעט עשור טיילתי עם נעה באוסטרליה. היו לנו פנטזיות על הגירה, היה לנו כסף ועוד לא היו לנו ילדים. פינטזנו. כשהגענו לאוסטרליה (נעה כבר בפעם השנייה), הבנו שזה מקום יותר לטייל בו ופחות להשתקע בו, לפחות עד כמה שאנחנו קשורים לזה. האוסטרלים התגלו כאנשים משעממים, דו-ממדיים וקצת עצלים, שכל מה שמעניין אותם הוא אלכוהול וברביקיו. בטיול שלנו באוסטרליה גמענו יותר מ 20 אלף קילומטר וביקרנו בעשרות ערים ועיירות שאחרי השעה 5 בערב המקום היחיד שהיה פתוח בהן היה הליקר-סטור. בין העיירות, בצידי הדרך, העמידה ממשלת אוסטרליה גרילים מדוגמים, חינם אין כסף, לרשות המטיילים, שגם תמיד דואגים להשאיר אותם מצוחצחים בתום השימוש.

בסופרמרקטים באוסטרליה הכל מאוד יקר, חוץ מסטייקים. באוסטרליה יש יותר בקר וצאן מאשר בני אדם, והסטייקים שם מרוממי נפש וזולים בצורה כמעט מחשידה. באחד מסניפי מקדונלד'ס בבונדיי ביץ' (אולי החוף הכי מהמם בעולם, ואם לא, אז שני רק לביירון ביי, אף הוא באוסטרליה) אכלנו ביג-מק עם פרוסת סלק עבה מתחתיו. זה נשמע קצת קינקי, מאוד אוסטרלי ובדיעבד סופר טעים. הנה הגירסה שלי, עם ביס של "לחמים" ואנטריקוט במקום קציצה. את האמנטל המהממת קניתי ב "דליקטסן", המקום החדש של רותי ומתי ברודו ביהודה הלוי 79. המעדנייה שם היא באמת משהו אחר.

לחמניית ביס מס' 4 – ביס אנטרקוט עם סלק ואמנטל

החומרים:

לחמניית ביס שומשום של "לחמים"
אנטריקוט 200 גר'
כפית חרדל
סלק קטן פרוס לפרוסות עבות
קורנישון פרוס
פרוסת עגבנייה עבה
פרוסת אמנטל שוויצרי
מעט שמן זית
מלח אטלנטי
פלפל שחור

אופן ההכנה:

מחממים טוסטר אובן או תנור לחום מקסימלי (250 מעלות או גריל). בתבנית מרופדת בנייר כסף מסדרים את פרוסות הסלק. משמנים וממליחים קלות
וצולים, כ-40 דקות.
מלהיטים מחבת צלעות כ-2 דקות שלמות, או עד שהיא מתחילה להעלות עשן. מעסים בידיים משומנות את שני צידי הסטייק
ומניחים על המחבת. ממליחים עם מלח אטלנטי. ברגע שהסטייק מתחיל להגיר דם – זה הזמן להפוך צד. לא שנייה לפני ולא רגע אחרי!
ממליחים גם את הצד השני וממתינים שגם הוא יתחיל לדמם. מסירים מן המחבת ופורסים. קולים את שני חצאי הלחמניה כדקה על המחבת. על צד אחד מורחים חרדל,
מוסיפים את הסטייק הפרוס ומעליו מניחים פרוסת סלק צלוי. על החצי השני של הלחמנייה מסדרים גבינת אמנטל, פרוסת עגבנייה, פרוסת בצל וקורנישון. סוגרים את החצי הצמחוני
על החצי הקניבורי, לוחצים מעט ומתחרעים. בתיאבון

סנדוויץ' פסטרמה חם ומהיר

מפגש אינטרנטי מפתיע עם חבר מהעבר הרחוק הזכיר לי סנדוויץ' שמאוד אהבתי להכין ולאכול, אי שם ב-99', ימי "אספרסו בר" בשד' בן ציון פינת קינג ג'ורג'. מדובר בכריך עם פסטרמה חמה (באספרסו היינו מחממים אותה במיקרוגל, אלוהים ישמור), מה שאופנתי לכנות היום סנדוויץ' "רובן" (אפילו נפתח מקום שמוקדש כולו לעניין, "רובן" ביהודה הלוי). למרות שה"רובן" המקורי עושה שימוש בקורנד ביף, לדעתי כל סוג של נקניק שומני ייעשה את העבודה, בתנאי שהוא פרוס דק, צלוי ושוכן בתוך הלחם הכי טוב שתוכלו למצוא, נגיד לחם קאסטן

סנדוויץ' פסטרמה חם ומהיר
החומרים:
פרוסת לחם קאסטן (לחם מרובע גדול לסנדוויצ'ים)
3-4 פרוסות פסטרמה שומנית (למשל אסאדו לבן של טיב טעם)
צנונית פרוסה דק
כף מיונז
כפית חרדל
כף אבוקדו מעוך

אופן ההכנה:
מורחים פרוסת לחם בשכבת מיונז, מעליה חרדל ומעל אבוקדו. מניחים את הצנונית הפרוסה. במחבת צלעות לוהטת צולים את הנקניק, דקה מכל צד. מניחים על הצנוניות, חוצים את הפרוסה באלכסון ומניחים את המשולש מעל ערימת המילוי. טורפים.

פסטרמה ביתית

מתכון מספרו של דורעם גונט "איש גבוה מבשל". גונט כותב ב "הארץ" על אוכל, והאייטמים שלו תמיד בעלי ערך מוסף, אינטיליגנטיים ולא יבשים. הפסטרמה המדוברת קלה באופן מגוחך להכנה, וטעימה בעיני יותר מכל פסטרמה מעובדת שמתקררת במדפי הסופר. חשוב לזכור שהיא הכי טעימה ממש דקות אחרי שיצאה מהתנור, אם כי גם במקרר יכולה להחזיק כמה ימים טובים.

פסטרמה הודו ביתית
החומרים:
חצי חזה הודו (750 גרם בערך)
חוט קשירה עבה

לכבישה:
2 כפות מלח
2 כפות סוכר חום
3 כוסות מים
פלפל שאטה שבור לשניים
(אני הוספתי גם 2 כפות תערובת לכבישה שמכילה הל, שמיר, עלי דפנה, גרגירי חרדל, זרעי כוסברה ועוד)

לציפוי:
3 כפות דבש
כף שמן זית
כף רוטב סויה
כפית חומץ
כפית פפריקה מתוקה
כפית פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
מערבבים את חומרי הכבישה בקערה ומשרים בתוכה את חזה ההודו. אוטמים בניילון נצמד ומשרים ללילה במקרר.
למחרת מחממים תנור ל-160 מעלות. מוציאים את הקערה מהמקרר, שוטפים את חזה ההודו במים ומייבשים היטב. קושרים לצורת גליל בעזרת חוט הקשירה. מערבבים בקערה את חומרי הציפוי ומורחים על ההודו. מניחים אותו על רשת מעל תבנית מצופה בנייר כסף. צולים שעה ורבע. באמצע הצלייה בערך בודקים אם הצטברו נוזלים בתבנית, ואם כן – שופכים אותם על חזה ההודו. מוציאים, מצננים מעט ופורסים. מגישים עם פרוסת לחם עבה, חרדל טוב ובירה קרה.

טג'ין בקר

ג'יימי אוליבר הוא השראה ענקית בשבילי. לכאורה, Dude בריטי חפיפניק שמאלתר וגונב מתכונים מפה ומשם (שהרי לאנגליה אין יותר מדי מה להציע בתחום הקולינריה) ולא ממציא שום דבר חדש, אבל למעשה בנאדם עם מלא תעוזה ומעוף. התכניות האחרונות שלו מלאות באג'נדות חברתיות (חינוך לתזונה נכונה, הכשרת מובטלים צעירים לשפים של העתיד) שמדלגות בקלות מעבר לאוכל נטו, ולמרות שלציניקן הממוצע (כמוני) העניין לפעמים מריח כמו עוד דרך לגזור קופון, חייבים להודות שהוא עושה את מה שהוא עושה במלא חינניות וצבע, וזה די מפתיע בהתחשב במוצאו.

הסדרה הנוכחית של אוליבר – Jamie Does – היא אוסף מסעות בתחנות קולינריות מובילות בעולם: אתונה, מאראקש, ברצלונה, שטוקהולם ו-ונציה. תוך כדי אינטראקציה עם המקומיים הוא משכיל לסחוט את ההוויה העירונית, דרך האוכל כמובן, וזה צבעוני ומגרה ומלבב, ואחרי שניסיתי את טג'ין הבקר המרוקאי שלו, אני יכול להעיד שגם מאוד טעים. שווה לנסות.

* למי שאין את הכלי המרוקאי המסורתי, יכול לבשל בסיר. אל תגלו לאף אחד שאמרתי שזה יוצא בדיוק אותו הדבר.

טג'ין בקר מרוקאי
החומרים:
600 גר' בשר לבישול ארוך (צ'ך, שריר, צוואר או מה שהקצב שאתם סומכים עליו ממליץ לכם)
קופסאת עגבניות קלופות
קופסאת גרגירי חומוס מבושל
2 כוסות מים מינרליים
בצל גדול
קילו דלעת, חתוכה לקוביות גדולות, על קליפתה.
כוסברה או פטרוזיליה
כפית "ראס אל חנות"
חצי כפית כמון
כפית פפריקה מתוקה
כפית ג'ינג'ר טחון
חצי כפית קינמון טחון
מלח ופלפל
רבע כוס שמן זית "זיתא" או "חלוצה" או "כנען"

אופן ההכנה:
חותכים את הבשר לקוביות גדולות ומערבבים עם שמן הזית והתבלינים. מכסים ומחזיקים במקרר לכ-8 שעות.
מחממים סיר כבד ומוסיפים מעט שמן זית. על אש גבוהה מטגנים את הבשר המתובל יחד עם כל המיצים שנותרו בקערה שלו, כ-5 דקות. מוסיפים את הבצל והחומוס ומערבבים. אחרי כ-5 דקות מוסיפים את העגבניות והמים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח ופלפל וטועמים. מנמיכים להבה ומבשלים כשעה וחצי. מוסיפים את קוביות הדלעת ומבשלים שעה וחצי נוספות.

מכינים את הקוסקוס לפי הוראות ההכנה שעל השקית. יוצקים שלוש כפות נדיבות של קוסקוס לקערה, ועליו את התבשיל החם. קוצצים מעט כוסברה או פטרוזיליה ומפזרים מעל. בתיאבון.

פוסט עצמאות: המבורגר ולחמניה תוצרת בית

קשה לי להבין את המנהג הישראלי לעשות על האש בחגי ישראל בכלל וביום העצמאות במיוחד. הישראלי הממוצע (כולל עבדכם) אינו גרילמן משכמו ומעלה, ואם תעשו סיור בין המנגלים בחגים, תגלו לרוב גוויות לא מעוררות תיאבון מתפחמות על פלאחים זולים מאלומיניום (להלן "גריל") שנקנו בפיצוציות ביפו. מצד שני, כקרניבור שהחיה המתה (אוקסימורון) עריבה לחיכו, אני מוצא את המנהג הזה די מהנה, ואם התמזל מזלי (כמו בשנים האחרונות), אני מוזמן ל "גראן אסאדו" אצל משפחת אשתי הדרום אמריקאית, שם יודעים איך לטפל בבשר.

אני חושב שמנת הבשר שהכי קשה להביא לידי שלמות היא קציצת ההמבורגר. נהרות של מילים נשפכו על התהליך, מבחירת הקצב הנכון, דרך מציאת התערובת הנכונה, חיתוך הבשר וטחינתו, קירורו, תיבולו וצלייתו ועד ללחמנייה בה ישכון ובריכת המיצים בה ישחה בדרכו האחרונה. לקראת יום הנפנוף השנתי חרשתי את האינטרנט לאורכה ולרחובה בניסיון להביא לכם את המתכון הקל והמוצלח ביותר להמבורגר ולחמניה ביתיים שיגרמו להכי הרבה נחת על שולחן החג שלכם.

הנה כמה דגשים חשובים:
1 – בחרו בקפידה את הקצב שלכם. אני ממליץ בחום על "הבשרים של זלמן" בשד' ירושלים ביפו. יש להם את הבשר הכי טעים, טרי ונקי שנתקלתי בו בארץ, הם מבינים עניין ובדרך כלל מאוד סבלניים וחברותיים. המחיר לא זול, אבל על בשר טוב משלמים.

2 – אם אתם יכולים, טחנו את הבשר בעצמכם. בכל מקרה השתדלו לא לקנות בשר שלא נטחן מול עיניכם. לכו תדעו כמה זמן הוא ישב במקרר, או יותר גרוע – מחוץ למקרר.

3 – אל תוסיפו כלום לתערובת הבשר שלכם. תיבול במלח ופלפל שחור כמה דקות לפני הצלייה יעשה את הטריק.

4 – צלו על אש גבוהה. אם אתם צולים בבית, על מחבת, ודאו כי המחבת לוהט כמו אספלט בג'ורג'יה לפני שהקציצה נוחתת עליו. אין צורך לשמן את המחבת, הבשר מספיק שמן בשביל לדאוג לא להידבק לתחתית.

5 – דאגו שהבשר יהיה קר מאוד (אך לא קפוא) לפני שהוא נצלה.

6 – אם אתם רוצים תוצאות מדוייקות ברמת הצלייה, השתמשו במד חום לבשר. אם אתם סומכים על ה "פיל" שלכם, הכל יכול לקרות.

יום עצמאות שמייח!

לחמניות המבורגר ביתיות
החומרים:
3 וחצי כוסות קמח שטיבל מספר 2 (או קמח לבן רגיל) + 2 כפות
2 כפיות שמרים יבשים
חצי כוס חלב חם
3/4 כוס מים מינרליים חמים
כף וחצי סוכר
2 כפיות מלח
3 ביצים
50 גר' חמאה רכה, חתוכה לקוביות

אופן ההכנה:
ממיסים את השמרים במים, סוכר וחלב. נותנים לתערובת לנוח כמה דקות. בינתיים מערבבים בקערה נפרדת את הקמח והמלח. מוסיפים את תערובת השמרים לתערובת הקמח ומתחילים ללוש או לערבב במיקסר. מוסיפים ביצה ומערבבים עד שהיא נטמעת לחלוטין. מוסיפים ביצה שנייה ומערבבים שוב. מוסיפים את קוביות החמאה, אחת אחת וממשיכים ללוש עד שהבצק רך וגמיש, כ-10 דקות ביד או 5 דקות במיקסר על מהירות בינונית. אם התערובת דביקה מדי, מוסיפים כף קמח. מכסים ומתפיחים שעתיים.

לאחר שעתיים מניחים את הבצק על משטח מקומח ומחלקים לשמונה חלקים שווים. יוצרים מכל חלק כדור ומניחים כל ארבעה כדורים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מכסים ומתפיחים שעתיים נוספות.

20 דקות לפני תום ההתפחה מחממים תנור ל-200 מעלות. מברישים את הלחמניות בביצה מעורבבת בכף מים. אופים 10 דקות. מוציאים ומברישים שוב, מחליפים את סדר התבניות בתנור ואופים עוד כ-15 דקות או עד שצבען של הלחמניות חום עמוק. מקררים על רשת.

המבורגר ביתי
החומרים:
300 גרם שפונדרה חתוכה לקוביות
300 גרם חזה בקר (בריסקט) חתוך לקוביות
350 גרם צ'ך (או שריר או צוואר) חתוך לקוביות
מלח אטלנטי
פלפל שחור גרוס במטחנה

אופן ההכנה:
טוחנים את הבשרים במטחנה (שחלקיה נשמרו בהקפאה עד לשימוש), או מבקשים מהקצב טחינה לא דקה מדי. מערבבים ויוצרים קציצות במשקל של כ-100 גר' כל אחת. מהדקים את הקציצות ומשטחים מעט בעזרת כף היד. מקררים היטב עד לצלייה.
מחממים מחבת או גריל. מתבלים את הקציצות במלח ופלפל שחור משני צידיהם. בעזרת האגודל יוצרים גומה באמצע הקציצה, כדי לא לגרום לה להתנפח מדי בצלייה.

כשהאש לוהטת צולים את ההמבורגרים, כ-3 דקות מכל צד. תרגישו חופשי להפוך את ההמבורגרים כאהבת נפשכם במהלך שש הדקות האלה, מסתבר שאין לזה השפעה שלילית על התוצאה.

חוצים את הלחמניות וצולים גם אותן קלות. מורחים מיונז, חרדל, קטשופ, ומוסיפים פרוסות מלפפון חמוץ ועגבנייה. מגישים מיד, כי אין דבר מבאס יותר מהמבורגר שהתקרר. בתיאבון!

* בדקת הצלייה האחרונה אפשר להוסיף ריבוע גבינת אמנטל על ראש ההמבורגר *

חמין חורפי של נעה

חורף הוא פיקציה במחוזותינו, ולכן כל טפטוף מסכן של מים (שבלונדון היה נחשב חום יולי-אוגוסט) הוא סיבה מצויינת להכין חמין. לא מזמן, בסופ"שׁ שנראה כאילו הביא איתו את גל הגשם האחרון שיפקוד אותנו השנה, החליטה נעה לפנק אותנו בסיר חמין, סוג של פרידה מהעונה הכי פחות משכנעת בלוח השנה הישראלי.

החומרים
חצי קילו תערובת קטניות (חומוס ושעועית מסוגים שונים), מושרות לילה במים
קילו בשר לבישול ארוך, חתוך לקוביות גדולות (בקשו מהקצב שפונדרה או שריר או צוואר)
עצם אחת גדולה
6 תפו"א קטנים, מקולפים
2 בצלים גדולים, חתוכים לרבעים
ראש שום מפורק לשיניים, בקליפתו
6 ביצים
קישקע של מזרע (אפשר למצוא בטיב טעם)
כוס חיטה
שקית קוקי
4 כפות דבש
כפית כמון
כפית קינמון
כפית פפריקה מתוקה
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה
קחו את הסיר הכי כבד שיש לכם בבית ושעמיד לבישול בתנור (רצוי מיציקת ברזל), חממו אותו טוב ושימו את הבשר(2 קוביות כל פעם, על מנת לא לקרר את הסיר מדי) והעצם (ללא שמן, השומן של הבשר יעשה את העבודה). צורבים את הבשר והעצם על אש גבוהה עד שהוא נאטם, כ-5 דקות.

מסדרים בסיר, מעל הבשר, את התפ"א והבצל. מסננים את הקטניות ושוטפים אותן, מערבבים עם שיני השום ומוסיפים לסיר. מוסיפים את הביצים.

בקערה מערבבים את כל התבלינים (למעט הפפריקה) והדבש. מוסיפים קצת מים חמים בכדי להמיס את הדבש ו"לפתוח" את התבלינים. יוצקים לסיר. מוסיפים מים, עד שהקטניות כמעט מכוסות. מרתיחים. מנמיכים את האש ומבשלים כשעה.

בינתיים מכניסים לשקית קוקי כוס חיטה, שתי כוסות מים, מלח, פלפל ופפריקה מתוקה. מערבבים היטב וקושרים. מנקבים שני חורים קטנים ומניחים בקערה חסינת חום או בסיר קטן. מורידים את סיר החמין מהאש, מוסיפים את הקישקע ומכסים את הסיר. רצוי שהמכסה יימעך את הקישקע כדי להבטיח שהוא לא יתבקע. מכניסים את הסיר והחיטה לתנור בחום נמוך (100 מעלות) ללילה שלם.

בבוקר, אם בכלל הצלחתם להירדם בלילה, ריח משכר יעיר אתכם ותמצאו את עצמכם מתהלכים כסהרורים, ידיים מושטות קדימה, עיניים עדיין עצומות, אל עבר התנור. נסו לצלוח את השעות הנותרות עד ארוחת הצהרים בצום מלא. בסביבות 4 אחה"צ, אחרי שתקעתם לפחות שתי קערות, פתו את הילדים בממתק או סרט ב"הופ" (אם אין ילדים זה הופך את כל העניין ליותר קל, אבל פחות כיף), הזרקו על הספה, כבו פלאפונים ושוטו לעולמות שכולם טוב.

גוז'גז'ה – מאפה בוכרי (ע"פ מתכון של עומר מילר)

עומר מילר הוא השף הכי מבטיח שאפשר למצוא בארץ בימינו, ולאו דווקא בשל חדשנות או נועזות, אלא בגלל היכולת ללכוד את האלמנט שמגדיר יותר מכל את הישראלי – כור ההיתוך שממנו נוצרנו. האיש, שעומד מאחורי "חדר האוכל" נותן קרדיט בספרו החדש והמצויין "מטבח ישראלי" לשתי הסבתות שלו, ואכן ליצירות הקולינריות שמילר מוציא תחת ידיו יש ניחוח עמוק של אוכל של סבתא, כזה שעמד מלא שעות על אש קטנה וזכה לטיפול של ידיים ולב אוהב. במסעדה שלו אמנם טרם ביקרתי, אבל ניסיתי כמה וכמה מתכונים שפירסם, וכולם היו יחסית קלים להכנה, טעימים ומזינים להפליא.

---

[wp_ad_camp_1]

---

הגוז'גז'ה, סוג של סמבוסק בשרי (ויסלחו לי הנעלבים) בוכרי, זוכה לשבחים מקיר אל קיר ולפי מילר גם לדרישה גבוהה מצד המבקרים בחדר האוכל שלו. מדובר במאפה טעים להפליא וקל להכנה שבו נתקלתי לראשונה ב "על השולחן" ואחר-כך גם באתר החדש והמבטיח Cookeat, בו תוכלו למצוא מתכוני וידיאו ממיטב השפים המקומיים. לשם שינוי לא אפרסם כאן את המתכון עצמו, מאחר וב-Cookeat תוכלו למצוא את כל הפרטים ובהגשת המאסטרו עצמו. רק אוסיף שלטעמי איזה סלט ירקות טרי (עם שמן זית הכי טוב שתוכלו למצוא) יכול לשבת בול ליד הגוז'גז'ה, וכך גם איזה שוט של בחרובקה.

---

[wp_ad_camp_1]

---

כרוב סגול תינוק

עוד הברקה גאונית של אייל שני שזכיתי לראות ממש מקרוב ביומיים שביליתי במטבח של צפון אברקסס, אבל לא הפנמתי את המתכון, עד שנתקלתי בו שוב ב "על השולחן". כשחושבים על זה בהתחלה, מתגנבת השאלה – מה לעזאזל כבר יכול לצאת מכרוב שבושל שש שעות בציר ירקות ועצמות גדי? כשמכבים את הגז אחרי המסע הארוך הזה אל ליבו של הירק הקשה והעקשן הזה – מקבלים אורגזמה מרוכזת של עלים שהתחפשו לגולש, ניחוחות של חמין שמזמינים פרוסת לחם עבה וקנקן של בירה, שלא לומר שוק חזיר מעושן, והזיות בהקיץ על איזה צימר מושלג במזרח גרמניה. חובה בכל בית!

כרוב סגול תינוק
החומרים:
4 עצמות מח של טלה או כבש
שני כרובים סגולים צעירים ויפים, כמו שהייתם פעם
שורש סלרי
שורש פטרוזיליה
עגבנייה
100 גר' חמאה
מים מינרליים
בצל
צרור מרווה
שמן זית
2 גזרים מקולפים וחתוכים לקוביות
2 פלפלי שאטה
חופן גרגרי פלפל שחור
מלח

אופן ההכנה:
מושחים את העצמות בשמן זית ומרפדים בעלי מרווה, צולים 20 דקות בתנור בחום גבוה. בסיר עמוק מטגנים במעט שמן זית את כל ירקות השורש. לאחר שהזהיבו, מוסיפים את הכרובים, העצמות, עגבנייה חצוייה ותבלינים. מוסיפים מים מינרליים שכמעט מטביעים את הכרובים. מרתיחים ומבשלים על אש קטנה כ-6 שעות. מדי פעם משקים את ראשי הכרובים ממי הבישול. יש להוסיף מים כך שהכרובים תמיד יהיו על סף טביעה.

בתום הבישול ממיסים חמאה במחבת ומוסיפים לה מצקת ממי הבישול וירקות השורש. מזגגים את הכרובים בנוזל המצטמצם ומגישים לוהט, רצוי עם לחם ובירה.

נישנוש #9: צ'ורבה רומנית

שר האוצר נכנס למסעדה רומנית ומבקש….סתם..כל פעם שאני שומע את המילה צ'ורבה, האסוציאציה הראשונה שלי היא אותה בדיחה מיתולוגית של "הגשש". עוד משהו מצחיק בהקשר של המרק הזה היא הדרך בה סבתא שלי מכתיבה לנו את התפריט. בז'ארגון של מהגרת בת 80+ אין דבר כזה מידות מדוייקות. הכל לפי היד ולפי הרגש. כשמושיבים את סבא שלי לידה, זה הופך קשה עוד יותר, כי לפתע יש להם השגות על סוג הבשר. בסוף הצלחנו לקבל את המתכון במלואו והמרק אפילו יצא ממש טעים. מעניין לשמוע מה סבתא תאמר כשתטעם אותו, שהרי היא לא יודעת לשקר.

מרק צ'ורבה רומני
החומרים
1/2 ק"ג בשר למרק (צוואר/שריר/אוסובוקו)
שתי עצמות
שורש פטרוזיליה
שורש סלרי
חופן עלי לאושטיין קצוצים (ניתן להשיג בשוק הכרמל, אבל אם לא מוצאים אפשר להשתמש בעלי סלרי במקום)
שלושה גזרים קלופים
בצל קלוף שלם
פלפל ירוק מתוק חצוי לאורכו
רבע כוס אורז
רבע כוס לימון סחוט
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה
מכניסים את העצמות והבשר (חתוך לקוביות גדולות) לסיר כבד ומכסים במים. מרתיחים ומסירים את הקצף שנוצר. מוסיפים את הירקות ומבשלים על אש קטנה כשעתיים. מוסיפים את האורז ומבשלים עוד חצי שעה. מוסיפים את הלימון ומכבים את האש. בתיאבון.

נישנוש #6: קציצות עוף ותרד

תמיד חשבתי שקציצות הן נחלתן הבלעדית של סבתות או לפחות אמהות וותיקות עם שעות טיסה שאם עדיין לא צברת במטבח – אין לך מה לנסות בכלל. להנחה הזו אין, כמובן, שום אחיזה במציאות, ולראייה יש לי את נעה, שאמנם עשתה קילומטראז' כבד במטבחים שונים ומשונים, אבל סבתא היא עדיין לא, ועוד כשטיגנה את הקציצות הראשונות שלה, היה מדובר ביהלומים. בשביל קציצות מוצלחות צריך שני מרכיבים: חומרי גלם טובים ומלא אהבה. כל השאר אגדות.

אפשר להכין קציצות באינספור וריאציות וטכניקות: מבושלות, אפויות, מטוגנות, עם בצל, גזר או אפונה, על בסיס בקר, כבש או אפילו טופו. הכל הולך. המתכון הבא עושה שימוש בתרד טורקי (גם תרד רגיל או מנגולד הולך) ועוף.

המרכיבים (לכ-25 קציצות)
700 גרם בשר עוף טחון
שני צרורות תרד טורקי (או תרד רגיל או מנגולד) – העלים בלבד, חתוכים גס
כף פפריקה מתוקה
כפית כמון
מלח ופלפל לפי הטעם
חצי לחם או חלה מאתמול (רק החלק הרך)
שמן קנולה לטיגון
פירורי לחם
מעט שמן זית

אופן ההכנה
מאדים את התרד במחבת, כ-10 דקות. התרד יאבד את רוב הנפח שלו ויראה סמרטוטי – זה בסדר גמור. מזליפים מעל התרד מעט שמן זית ושמים בצד. משרים את החלה במים 5 דקות וסוחטים היטב. בקערה שמים את העוף הטחון, החלה, התרד והתבלינים ומערבבים היטב בידיים. יוצרים קציצות ומרפדים אותן בפירורי לחם.

במחבת מחממים שמן קנולה (בערך שתי כוסות) עד שהוא חם מאוד (אפשר להניח רצועת גזר כדי לבדוק איך השמן מגיב לה – אם הוא מתחיל לבעבע ולצעוק – הוא חם מספיק). מניחים בעדינות את הקציצות ונותנים להן להיצרב היטב, משהו כמו 3-4 דקות לכל צד. טיפ חשוב: אם מנסים להפוך קציצה והיא מראה סימני התנגדות, אפילו קלים ביותר, סימן שזה עדיין לא הזמן להפוך אותה. קציצה שנצרבה היטב מתנתקת בקלות מתחתית הסיר ומתמסרת לנסיון ההפיכה. את הקציצות המוכנות מניחים על צלחת מרופדת בנייר סופג. מגישים עם טחינה וסלט ירקות, או בסנדביץ' מלחם לבן עם מיונז, אריסה ומלפפון חמוץ.