כל מה שצריך בחיים האלה, או: סלט שומר חי


סלט שומר חי

לא תמיד אהבתי שומר. אני חושב שהזכרון הראשון שלי מאניס הוא ערק ספוג במטלית מונח על הבטן שלי כשהייתי ילד והיו לי כאבי בטן, וסבתא לא ידעה מה לעשות. אבל יכול להיות שאני מדמיין שזה קרה, כי גיל 40 הוא מקום בו אתה מתחיל לפקפק במציאות. כשהייתי ילד לא נדרשתי לאכול שומר, אבל אני זוכר בבירור שניחוח של ערק דחה אותי. מה שבטוח הוא שהיום אני אוהב את השורש הלבקן הזה. יותר את הורסיה הצלוייה שלו, זו שנכנעה לחום הגבוה ביותר של תנור ביתי לשעה לפחות, תחת שכבה עבה של שמן זית, פרוסת לימון ופלפל חריף. אבל גם טרי יכול לבוא טוב. נסו את זה:

חומרים:
שני שומרים טריים, קצוצים
חצי צרור כוסברה
רבע כוס שמן זית
מלח ופלפל
כפית סוכר
לימון מקולף ומפולט
חצי פלפל ירוק חריף קצוץ

אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים בקערה ומגישים
בתיאבון

לחם אבוד של אייל שני


לחם אבוד של אייל שני

בד"כ במוצאי שבת אנחנו נשארים עם חצי חלה מלבנית יבשה, שגורלה כמעט נחרץ וסביר להניח שאת השבוע הבא היא תתחיל בתחתית פח הזבל. כשהמצפון לא לוחץ מדי על הנשמה אני מרשה לעצמי לקלף אותה מהקרום ולעשות עימה חסד אחרון. קוראים לזה לחם מטוגן, או לחם אבוד, או פרנץ' טוסט (למרות שלא בטוח בכלל שהמקור מצרפת).

לחם אבוד
החומרים:
חצי חלה ישנה (בת יום לפחות)
גביע שמנת חמוצה
2 כפות גדושות של ריבת פירות יער (למשל סן דאלפור)
150 גרם חמאה
4 כפות אבקת סוכר
2 ביצים
חצי כוס חלב
1 כף סוכר

אופן ההכנה:
בקערה מערבבים חלב, ביצים וכף סוכר. נפטרים מהקרום של הלחם ופורסים אותו לכ-6 מלבנים עבים. משרים את הלחם לכמה שניות בקערה, עד שהנוזלים נספגים בו היטב. מעבירים לצלחת יבשה.

מכינים חמאה מזוקקת: במחבת מחממים את החמאה על אש קטנה ונפטרים מהנוזלים שעולים ממנה (בצורת קצף). כשהחמאה מתחילה להעלות ניחוח של אגוזים (אחרי כ-10 דקות) – היא מוכנה לשימוש.

מפזרים אבקת סוכר על הלחם מכל צדדיו ומכניסים למחבת. אפשר כעת להגביר את הלהבה, אבל לא להוריד את העיניים מהמחבת, ולהפוך את מלבני הלחם כל כמה שניות. כשהלחם מקבל צבע זהב עמוק, אפשר להוציא ולהניח על נייר סופג ולפזר מעל אבקת סוכר.

בפינג'ן מחממים את הריבה עם כף מים. כשהיא רותחת מורידים מהאש.
על צלחת מסדרים גבעה של שמנת חמוצה, עליה מניחים שלושה מלבני לחם מטוגן ומעליהם מפזרים מהריבה. מגישים.

פולנטה מתירס טרי וסלק אפוי בתנור


פולנטה מתירס טרי וסלק אפוי בתנור

אם נתעלם לרגע מהעובדה שתירס הוא בערך המזון הכי נחות מבחינה ערכית, מכיל המון סוכר ועמילן ומהונדס גנטית עד כדי כך שכבר אינו יכול לגדול פרא, נוכל להתפנות למנה המנחמת והמשביעה הזו.

פולנטה מתירס טרי לא דומה בכלום לזו מקמח תירס. היא עדינה ורכה יותר, נטולת קליפת הגרגר ומעט יותר מתוקה. היא גם דורשת הרבה יותר עבודה, ולכן אולי אני נוטה להעריך יותר את התוצאה.

אפשר להגיש פולנטה עם המון תוספות: שמנת חמוצה, מעט פלפל חריף, רוטב עגבניות, גבינה מלוחה ועוד. סלק הוא דווקא בן לוויה שלא הייתי חושב עליו לולא ראיתי את ניר פלר המקסים עושה ביניהם את ההיכרות, בתכנית טלויזיה בה התארח. הקטע המיוחד בדרך בה ניר מטפל בסלק הוא שבסוף האפייה מתקבל טעם כמעט מלוח בניגוד למתקתקות שמתקבלת בבישול, והעניין מאזן לגמרי את המתיקות של הפולנטה, וכולם יוצאים שמחים.

פולנטה מתירס טרי וסלק אפוי בתנור
המצרכים (לשתי מנות):
10 קלחי תירס, נקיים מעליהם
50 גרם חמאה
חצי כוס חלב
חצי שוט מרטיני או יין לבן (לא חובה)
2 כפיות מלח
50 גרם פרמג'נו רג'יאנו מגורר
2 סלקים גדולים, בקליפתם

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-250 מעלות. חורצים צלב קטן בראש כל סלק. מרפדים תבנית בנייר כסף ומניחים את הסלקים. אופים שעה וחצי.
חורצים את הקלחים לאורכם, עד כמחצית מאורך הגרגר. עם הצד הקהה של הסכין מגרדים את ה"בשר" הטמון בכל גרגר, לתוך סיר. מוסיפים חמאה ומערבבים עם כף עץ על אש בינונית. ממליחים. אחרי כחמש דקות מוסיפים את החלב והאלכוהול וממשיכים לערבב על אש בינונית/קטנה כ-15 דקות, עד שהעיסה מתעבה. מוסיפים את הפרמג'נו ומערבבים היטב. יוצקים לקערות.

מקלפים את הסלקים המפוחמים (אל תדאגו, בפנים הסלק יהיה עשוי בדיוק במידה הנכונה) ופורסים כל אחד לארבע. מניחים במרכז הקערה ומגישים.

פוקאצ'ה ערבית


פוקאצ'ה ערבית

אתמול נתקלתי במקרה באייטם על לחם שמכין חיים כהן לאורחי "טאבון", מסעדתו בניו יורק. מסתבר שהלחם זכה לתואר הלחם הטעים ביותר בניו-יורק ברשימה של הניו יורק פוסט.
חיים כהן, צנוע כהרגלו, הודה בכתבה שהמתכון המקורי הגיע מאייל שני, שקיבל אותו מעובד ערבי שלו. איך אמר מאיר אריאל ז"ל? – "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה". זה שוב זרק אותי לשנייה וחצי בהן עבדתי בצפון אברקסס ולטעם של הפיתה המופלאה הזו שהם אופים שם ואח"כ ממלאים בשרימפס ואיולי, או בביצה וחציל וטחינה. לדעתי זה בדיוק המתכון אותו ניאות חיים כהן לשחרר לכתבה ההיא ב"ידיעות" אתמול.

שמעו, הלחם הזה הוא באחריות המאפה הכי טעים שיצא מהתנור שלכם, גם אם פיטר ריינהארט בכבודו ובעצמו יפול מהשמיים ויחליט לבוא לביקור פתע דווקא אצלכם. הבצק המתקתק והאוורירי מייצר לחם ממכר עם כיס בתוכו, מושלם למילוי ועם קראסט עדין, כזה שנשאר אכיל גם יום למחרת. חובה לנסות.

פוקאצ'ה ערבית
החומרים:
1.1 ק"ג קמח
70 גר' סוכר
650 מ"ל מים
2 כפות שמן
חצי קוביית שמרים
20 גר' מלח
רוזמרין
מלח ים אטלנטי

אופן ההכנה:
בקערת מיקסר מערבבים את הקמח, המים, השמן, השמרים והסוכר כ-7 דקות. מוסיפים את המלח ומערבבים עוד 3 דקות. מכסים ומתפיחים שעתיים. מחלקים לכדורים ומתפיחים שוב עד להכפלת הנפח. בהתפחה השנייה חשוב לקמח את התבנית עליה מתפיחים, כי הבצק מעט דביק.

מחממים תנור לחום גבוה – 220 מעלות. מי שיש לו אבן שמוט הרוויח, מי שאוהב לאפות ועדיין אין לו כזו, שירוץ לקנות – כולה 120 שקל. אופים עד שהפוקאצ'ות מזהיבות, ודואגים לבדוק שהתחתית שלהן אפויה מספיק. מוציאים, מניחים על רשת ומברישים בשמן זית. מפזרים מעט רוזמרין ומלח ים אטלנטי. אם לא אוכלים מיד, יש לכסות במגבת. עכשיו להתעלף.

גספאצ'ו על הבוקר


גספאצ'ו על הבוקר

מה יותר טעים ומזין מקפה, לא עושה עצבים ואף משביע? מה יכול לשמש כארוחת בוקר או מנה ראשונה בארוחת צהריים? גספאצ'ו!!
הנה מתכון מהיר ויעיל למצבים בהם אתם חייבים קיק-סטראט לבוקר שלכם.

גספאצ'ו
החומרים:
5 עגבניות קלופות
2 מלפפונים קלופים
3 שיני שום
שמן זית
חומץ בן יין אדום
2 פרוסות לחם מאתמול, ללא הקרום
גמבה ירוקה
5 קוביות קרח
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
מניחים בבלנדר את קוביות הקרח, מוסיפים עגבניות קלופות וחתוכות לרבעים, פרוסות מלפפון קלוף, גמבה חתוכה לרצועות, 3 שיני שום קלופות, שלוק בריא של שמן זית ושל חומץ בן יין אדום, מלח ופלפל שחור. משרים את פרוסות הלחם במים לכמה שניות וסוחטים. מוסיפים לבלנדר וטוחנים דק. מוזגים לכוסות ומזליפים מעל מעט שמן זית. בוקר טוב.

נשנוש מהיר: סלט פטה ומלפפונים


נשנוש מהיר: סלט פטה ומלפפונים

עונת המלפפונים נפתחה רשמית. מה יותר רענן ומריח מחופש, שמש וים תיכון מאשר שילוב של גבינת פטה יוונית אמיתית (גם המקומיות לא רעות, אם כי מסתבר שאינן יכולות להיקרא פטה מחוץ לגבולות יוון), בצל, כוסברה, נענע, שמיר ומלפפונים? זרקו למיקס שמן זית ולימון – ואתם בלבנט.

חומרים:
3 מלפפונים בינוניים, קלופים ונקיים מזרעיהם, קצוצים דק מאוד
מלח גס
פלפל שחור טרי, גרוס
200 גרם גבינת פטה עיזים הכי טובה שתמצאו (משימה קשה אם אתם לא ביוון – אבל תמיד אפשר להתפשר על תוצרת מקומית)
רבע כוס שמן זית מצויין (כאלה יש בשפע בארץ – "זיתא" ו "חלוצה" למשל)
בצל אדום קצוץ דק
3 כפות מיץ לימון טרי
כף מים מינרליים
כף נענע טרייה, קצוצה
כף שמיר טרי, קצוץ
כף פטרוזיליה טרייה, קצוצה

אופן ההכנה:
מניחים את המלפפונים הקצוצים במסננת ובוזקים מעליהם מלח גס. נותנים להם להגיר נוזלים, כשעה, במהלכה מערבבים אותם מדי פעם. בקערה נקייה מפוררים גבינת פטה, ומערבבים אותה עם שמן הזית, הלימון, המים ומעט פלפל שחור. מוסיפים את המלפפונים, הבצל והירוקים. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול. מגישים כמנה ראשונה, או על טוסט חם.

צ'יפס אמיתי


צ'יפס אמיתי

מתישהו בשנות השמונים מכרו לנו בטלויזיה ש "היית מאמינה, היית מאמין – תפוח אדמה אינו משמין!", ואנחנו – עם ערוץ יחיד וללא אינטרנט, קנינו בשקיקה. האמת, כמו שאנחנו יודעים היום, בעידן האינפורמציה, רחוקה שנות אור מאותו ג'ינגל אומלל. תפוחי אדמה הם אחייניו (אם לא בניו) של השטן. הם מכילים עמילן, מתפרקים מהר מאוד לסוכר במחזור הדם שלנו, והגוף, שלא יודע מה לעשות עם עודף האנרגיה הזה, ממיר אותו מיד לשומן. אבל עם דבר אחד קשה להתווכח – הנבלות האלה טעימים! כמעט כל וריאציה על תפוח אדמה היא קלה מאוד להכנה, משביעה ומנחמת וטעימה בצורה ממכרת. דווקא הצ'יפס, שכולם אוהבים, הוא בד"כ מתכון לאכזבה בהכנה ביתית. הקפדה על כמה חוקים בסיסיים וטיפת סבלנות יכולים להביא אתכם לתוצאות שלא מביישות אף מסעדת המבורגרים שמכבדת את עצמה (ואני לא מתכוון למקדונלד'ס).

חומרים (לשתי מנות):
6 תפוחי אדמה בינוניים, טריים
בקבוק שמן קנולה
מלח

אופן ההכנה:
מקלפים את תפוחי האדמה ופורסים לפרוסות עבות. את הפרוסות פורסים לצ'יפסים עבים (1.5 ס"מ בערך). משרים במים קרים. בינתיים מחממים שמן במחבת. השיטה לדעת אם השמן מוכן היא לטבול צ'יפס קטן במרכז המחבת. אם נוצרות מיד בועות סביב הצ'יפס, השמן חם מספיק. אם לא – חכו בסבלנות! טיגון בשמן לא חם גורם לצ'יפס להיות סמרטוטי, מלא שמן ולא טעים.

כשהשמן חם מספיק, מייבשים היטב את הצ'יפסים במגבת ומכניסים למחבת. רצוי להמנע מהעמסת יתר כדי לא לקרר את השמן בבת אחת. מטגנים כ-7 דקות, עד שהצ'יפסים מקבלים צבע צהוב בהיר מאוד. מוציאים למסננת, מכבים את האש ונותנים לצ'יפסים לנוח חצי שעה לפחות. אחרי חצי שעה מחממים שוב את השמן ומכניסים את הצ'יפסים לטיגון שני, קצר יותר – 3-4 דקות, עד שהגוון הצהוב הופך לזהב-חום. מחזירים למסננת, ממליחים ומקפיצים את המסננת. מגישים עם קטשופ, חרדל ומיונז.

כרוב סגול תינוק


כרוב סגול תינוק

עוד הברקה גאונית של אייל שני שזכיתי לראות ממש מקרוב ביומיים שביליתי במטבח של צפון אברקסס, אבל לא הפנמתי את המתכון, עד שנתקלתי בו שוב ב "על השולחן". כשחושבים על זה בהתחלה, מתגנבת השאלה – מה לעזאזל כבר יכול לצאת מכרוב שבושל שש שעות בציר ירקות ועצמות גדי? כשמכבים את הגז אחרי המסע הארוך הזה אל ליבו של הירק הקשה והעקשן הזה – מקבלים אורגזמה מרוכזת של עלים שהתחפשו לגולש, ניחוחות של חמין שמזמינים פרוסת לחם עבה וקנקן של בירה, שלא לומר שוק חזיר מעושן, והזיות בהקיץ על איזה צימר מושלג במזרח גרמניה. חובה בכל בית!

כרוב סגול תינוק
החומרים:
4 עצמות מח של טלה או כבש
שני כרובים סגולים צעירים ויפים, כמו שהייתם פעם
שורש סלרי
שורש פטרוזיליה
עגבנייה
100 גר' חמאה
מים מינרליים
בצל
צרור מרווה
שמן זית
2 גזרים מקולפים וחתוכים לקוביות
2 פלפלי שאטה
חופן גרגרי פלפל שחור
מלח

אופן ההכנה:
מושחים את העצמות בשמן זית ומרפדים בעלי מרווה, צולים 20 דקות בתנור בחום גבוה. בסיר עמוק מטגנים במעט שמן זית את כל ירקות השורש. לאחר שהזהיבו, מוסיפים את הכרובים, העצמות, עגבנייה חצוייה ותבלינים. מוסיפים מים מינרליים שכמעט מטביעים את הכרובים. מרתיחים ומבשלים על אש קטנה כ-6 שעות. מדי פעם משקים את ראשי הכרובים ממי הבישול. יש להוסיף מים כך שהכרובים תמיד יהיו על סף טביעה.

בתום הבישול ממיסים חמאה במחבת ומוסיפים לה מצקת ממי הבישול וירקות השורש. מזגגים את הכרובים בנוזל המצטמצם ומגישים לוהט, רצוי עם לחם ובירה.

נישנוש #13: סלטים צבעוניים


סלטים צבעוניים

בשביל הפעמים האלה שהגעתם לשעה 11 בלילה ועדיין לא אכלתם אפילו ארוחה עיקרית אחת כל היום המציאו את הסלט. מינימום התעסקות, מקסימום ערך תזונתי, המון סיבים שעוזרים לעיכול ועושים טוב לבטן, וגם המוח מצליח, בעקבות הלעיסה המרובה, לשדר לכם תחושת שובע במעט זמן יחסית ובכלום קלוריות. סלט ירקות לא חייב להיות הפורמט המשעמם של עגבנייה-מלפפון-בצל (אם כי זה עדיין הרכב מנצח), וכמעט כל ירק או פרי שאפשר להעלות על הדעת יכול להיכנס למיקס.

שני סלטים שאילתרנו לאחרונה עשו לנו הכי שמח. נעה, אלופת העולם במשקל נוצה בסלטים ודוקטור לענייני פס קר, רקחה את הראשון, ואני שלפתי מהזכרון סלט שסבתא שלי נוהגת לעשות בחגים ובשבתות. תהנו

סלט נבטים עם עגבניות, צנוניות ותפוזים
החומרים:
נבטי צנונית
נבטי חמניה
נבטי ברוקולי
חופן גדול של עגבניות שרי
חופן צנוניות
תפוז+מיץ מתפוז
לימון
שמן זית
חומץ בלסמי
מלח אטלנטי
פלפל שחור
עלי רוקט

אופן ההכנה:
חוצים את העגבניות ושמים בקערה גדולה. פורסים את הצנוניות ומוסיפים, יחד עם העלים והנבטים. מתבלים בשמן זית, חומץ בלסמי, מיץ מתפוז, מלח ופלפל שחור. מפלטים את התפוז השני לפלחים (ללא החלק הלבן) ומוסיפים. מערבבים בעדינות ומגישים.

———————————————————————————

סלט סלק מרוקאי

החומרים:
2 סלקים גדולים
צרור כוסברה
כף אריסה של יוחאי ביטון (ניתן להשיג בכל הסופרמרקטים)
מיץ מלימון אחד
מלח ופלפל שחור
כפית כמון

אופן ההכנה
מבשלים את הסלקים במים כשעה וחצי (למי שאין כח או סבלנות אפשר לקנות מבושלים בסופרמרקט, הם באים בשקית ואקום ירוקה). מקלפים וחותכים לקוביות. קוצצים את הכוסברה ומוסיפים. מערבבים עם הלימון, הכמון והאריסה, ומתבלים במלח ופלפל לפי הטעם. מגישים קר עם צנימים.

נישנוש #11: ארטישוקים ממולאים


ארטישוקים ממולאים

כשהייתי ילד, בערבי חמישי חורפיים במיוחד, היינו מתכרבלים מול עוד משחק ממוטט עצבים של מכבי ת"א, אמא שלי היתה מבשלת ארטישוקים במים ומגישה לי ולאבא שלי בצלחת, עם גבעה קטנה של מלח בצד. היינו מורטים עלה עלה, כאילו היו השערות שלנו, טובלים במלח ונושכים. כל זה רק היה הטיזר לקראת הדבר האמיתי. ממש כמו על המגרש, גם הארטישוק ידע שהפור פליי הזה בין העלים שלו תמיד, אבל תמיד ייגמר בסערה שתפגע בנו איפה שהכי כואב – בלב.

איך אפשר לתאר אכילת לב של ארטישוק מבושל למישהו שמעולם לא עשה את זה? אני חושב שיותר מהכל זה מרגיש כמו סוד הכי כמוס שנלחש הרגע באוזנך, תובנה שהיתה חבוייה בבטן האדמה וצמחה עם הירק הזה רק כדי להתפוצץ לך בחלל הפה.

אז הנה, עונת הארטישוקים נפתחה רשמית, ועכשיו המחירים שלהם אפילו הגיוניים. אם אתם נוסעים לדרום, חפשו בדרך את אלו של נעם מניר בנים (תודה לשי על השקית המפנקת!).

יש, כמובן, עוד אלף ואחת דרכים לאכול ארטישוק חוץ מהצורה הבסיסית והמושלמת הנ"ל. אחת מהן, שאמא שלי בד"כ מיישמת בפסח, היא להשתמש בלבבות הארטישוק כבסיס לקציצת בקר ולבשל ברוטב, בישול ארוך על אש קטנה. המתכון הבא הוא מעין וריאציה על מנת הפסח של אמא.

החומרים
12 לבבות ארטישוק נקיים (למי שאין כח לקנות טריים ולנקות – אפשר לקנות קפואים של סנפרוסט, הם טובים באותה מידה)
250 גרם בשר בקר טחון
100 גרם בשר עוף טחון
חצי כף תערובת תבלינים "ראס אל חנות" (ניתן למצוא בשווקים ובחנויות הטבע המובילות)
צרור שמיר קצוץ
צרור פטרוזיליה קצוצה
2 פרוסות חלה ספוגה במים וסחוטה היטב (ללא הקרום)
מלח ופלפל לפי הטעם
בצל קצוץ דק
כרישה קצוצה דק
קילו עגבניות שרי עם הגבעולים והשידרה (חשוב!)
כוס אפונה צעירה (גם של סנפרוסט) מופשרת ומסוננת
צרור קטן של אורגנו
ליטר ציר מרק ירקות (או ליטר מים)

אופן ההכנה
בקערה מערבבים את הבשרים, הלחם, הבצל, התבלינים והירוקים (למעט האורגנו). עוטפים בניילון נצמד ומניחים במקרר. בינתיים שוטפים את עגבניות השרי, חורצים איקס עדין בקצה של כל אחת ומכניסים לסיר, עם הגבעולים והשידרה. מסתבר שרוב הטעם של העגבניה עדיין שמור בשידרה וכשמחממים, כל הטעם הזה משתחרר. מוסיפים את האורגנו ומערבבים על אש גבוהה. אחרי כחמש דקות המיצים מתחילים לברוח מהעגבניות. אחרי כחצי שעה (במהלכה דאגתם לערבב כל כמה דקות) מכבים את האש ומסננים את הנוזלים לקערה בעזרת מצקת. יש ללחוץ ולחבוט ולמעוך את העגבניות כנגד המסננת, עד שטיפת המיץ האחרונה עזבה את העגבניות. נפטרים מהשאריות שבמסננת. מה שנותר בקערה יקר מזהב ויכול להוות בסיס מצויין לכל רוטב.

בסיר כבד ורחב מטגנים את הכרישה הקצוצה במעט שמן זית. מוסיפים את האפונה וממשיכים לטגן עד שאדי הכרישה מתחילים להוציא אתכם מדעתכם, משהו כמו 5 דקות. מנמיכים את האש ומתפנים למלא את הארטישוקים. מוציאים את מלית הבשר מהמקרר ויוצרים 12 קציצות, אחת בכל שקע ארטישוק. מניחים את הארטישוקים בסיר. יוצקים ביניהם את נוזל העגבניות ומרתיחים. מנמיכים את האש ומוסיפים את ציר מרק הירקות (או המים). מרתיחים שוב. מכסים ומבשלים על אש נמוכה כשעה, עם שתי עצירות בדרך למזיגה מנוזלי הרוטב על ראשי הקציצות. מגישים חם עם חלה טרייה או על פירה תפו"א ושמנת.

נישנוש #9: צ'ורבה רומנית


צ'ורבה רומנית

שר האוצר נכנס למסעדה רומנית ומבקש….סתם..כל פעם שאני שומע את המילה צ'ורבה, האסוציאציה הראשונה שלי היא אותה בדיחה מיתולוגית של "הגשש". עוד משהו מצחיק בהקשר של המרק הזה היא הדרך בה סבתא שלי מכתיבה לנו את התפריט. בז'ארגון של מהגרת בת 80+ אין דבר כזה מידות מדוייקות. הכל לפי היד ולפי הרגש. כשמושיבים את סבא שלי לידה, זה הופך קשה עוד יותר, כי לפתע יש להם השגות על סוג הבשר. בסוף הצלחנו לקבל את המתכון במלואו והמרק אפילו יצא ממש טעים. מעניין לשמוע מה סבתא תאמר כשתטעם אותו, שהרי היא לא יודעת לשקר.

מרק צ'ורבה רומני
החומרים
1/2 ק"ג בשר למרק (צוואר/שריר/אוסובוקו)
שתי עצמות
שורש פטרוזיליה
שורש סלרי
חופן עלי לאושטיין קצוצים (ניתן להשיג בשוק הכרמל, אבל אם לא מוצאים אפשר להשתמש בעלי סלרי במקום)
שלושה גזרים קלופים
בצל קלוף שלם
פלפל ירוק מתוק חצוי לאורכו
רבע כוס אורז
רבע כוס לימון סחוט
מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה
מכניסים את העצמות והבשר (חתוך לקוביות גדולות) לסיר כבד ומכסים במים. מרתיחים ומסירים את הקצף שנוצר. מוסיפים את הירקות ומבשלים על אש קטנה כשעתיים. מוסיפים את האורז ומבשלים עוד חצי שעה. מוסיפים את הלימון ומכבים את האש. בתיאבון.

נישנוש #8: דלעות וקישואים דרומיים ומוטרפים


דלעות וקישואים דרומיים ומוטרפים

ביום שישי האחרון נסענו לדרום לחגוג יומולדת 90 לסבא שלי. תתפלאו, אבל יש אנשים שהרעיון שלהם של מסעדה הוא סטקיית "אסא" באיזו תחנת דלק נידחת. מזל שבדרך לשם, קצת צפונית לקרית מלאכי (צומת מסמיה), מתחבא לו מושב תלמי יחיאל, שבלי טיפ מחבר טוב היה ממשיך להתחבא לנצח כנראה, ובתוכו מתחבאת הירקניה של רוני, גן עדן קטן של ירקות מופחתי ריסוס (אהבתי שהם לא קוראים לזה אורגני) שגדלים במקום: אספרגוס, אפונה "סינית", פלפלי חלפיניו חריפים, עגבניות מנומרות ושרי צהובות ואדומות, דלעות וקישואים מופלאים שנרחיב עליהם תיכף את הדיבור, תבלינים ירוקים, פקאנים ממשק שכן ואפילו מקרר של גבינות מצויינות מהאיזור (אנחנו נהנינו במיוחד מהלבנה). בגלל שהגענו מאוחר בצהריים נאמר לנו שפיספסנו את ה "סיור" בחממות (עוד נחזור!), אבל יחס חם ומחוייך ומחירים הוגנים קיבלנו, וגם מתכונים ללביבות לחג צנחו, לבקשתינו, במייל שלנו, כבר באותו הערב.

מכל המגוון המרהיב הזה, בחרתי להתמקד בדלעות ובזוקיני, בגלל הייחוד בטעם ובמרקמים שלהם. דלעת ה "חללית" הבשרנית, דלעת ה "ספגטי" הטעימה, שיכולה להוות תחליף לפסטה, דלעת ה "ערמונים" עם הניחוח המשכר והזוקיני הענק.

דלעת "ספגטי" עם פרמזן, לבנה ושמן זית

דלעת "ספגטי" עם פרמזן, לבנה ושמן זית
מעבר להיותה מלאת טעם, הגימיק של דלעת הספגטי הוא ללא ספק הצורה שמתקבלת כשמגרדים את הדלעת המבושלת. למי ששומר על המשקל אבל עדיין הוזה על המקור הבצקי, זה פתרון מושלם.

חומרים
דלעת ספגטי גדולה
כדור לבנה
פרמזן מגורר
שמן זית
עגבניה
עירית
מלח

אופן ההכנה
חוצים את הדלעת לאורכה ומבשלים אותה (עם הגרעינים) במים מומלחים עד להתרככות. מסננים ומסלקים את הגרעינים. בעזרת מזלג "מסרקים" את פנים הדלעת לצלחת כדי לקבל את הספגטים הרצויים. עורמים לגבעה קטנה, מזליפים שמן זית, סוחטים עגבנייה בשלה מעל, כדור לבנה בקצה הגבעה ומעל הכל בוזקים עירית.

דלעת "ספגטי" עם פרמזן, לבנה ושמן זית

————————————————————————————————–

דלעת "ערמונים" בתנור עם מילוי של אבוקדו מאיו

דלעת "ערמונים" בתנור עם מילוי של אבוקדו מאיו
דלעת שנראית כמו מלון מבחוץ, ויש לה טעם וארומה של ערמונים מבפנים. המרקם שלה מעט "קמחי" ומאוד כבד. יש כאלה שלא אוהבים, אני ליקקתי את האצבעות.

חומרים
דלעת ערמונים
שני אבוקדו בשלים וגדולים
2 בצלי שאלוט
בצל אדום
רבע כוס שמן זית
2 פלפלי חלפיניו
מלח ופלפל
לימון סחוט
2 עגבניות שרי גדולות
4 שיני שום
2 כפות חומץ
2 כפות מים

אופן ההכנה
חוצים את הדלעת לשניים ומכניסים לתנור בחום הכי גבוה שלו ובמצב גריל לכ-30 דקות.
בינתיים מכינים את המילוי:
מטגנים בשמן זית (על אש קטנה) את השום הכתוש, השאלוט, הפלפלים והבצל הירוק כ-4 דקות, עד שהם מתרככים. מעבירים לבלנדר עם שאר החומרים וטוחנים את לקבלת מרקם "מיונזי". מתקנים תיבול במלח ופלפל שחור.

כשהדלעות רכות מוציאים את הגרעינים, ובחור שנוצר יוצקים מהאבוקדו.

————————————————————————————————–

צ'יפס דלעת "חללית" עם טחינה "אל ארז"

צ'יפס דלעת "חללית" עם טחינה "אל ארז"

לדלעת הזו יש מרקם דומה לשל תפ"א, אך טעם מתוק ומעודן יותר

חומרים
דלעת "חללית"
4 כפות טחינה "אל ארז"
8 כפות מים
מיץ מחצי לימון
שן שום כתושה
כמון
מלח ופלפל

אופן ההכנה
חוצים את הדלעת ומנקים את הגרעינים. פורסים לפרוסות, מסדרים בתבנית (או על אבן שמוט) ומכניסים לתנור בחום גבוה מאוד ובמצב גריל לכחצי שעה, או עד שהדלעת מתרככת, אך לא סמרטוטית. פורסים לרצועות.

מכינים את הטחינה: מערבבים את הטחינה הגולמית, המים, השמן, הלימון והשום בקערה, טועמים ומתקנים תיבול. מוסיפים מעט כמון ומערבבים.

מסדרים רצועות דלעת על פרוסת לחם אגוזים ויוצקים מעל טחינה.

————————————————————————————————–

אנטיפסטי זוקיני ובייקון

זוקיני, בניגוד לקישוא רגיל, עמיד יותר לבישול ונשאר קצת יותר קשיח גם כשהוא כבר מבושל, מה שהופך אותו כשיר למנות כמו אנטיפסטי.

החומרים
זוקיני גדול
2 פרוסות בייקון
עגבנייה
שמן זית משובח
חופן פרמזן מגורר דק

אופן ההכנה
פורסים את הזוקיני ומסדרים על תבנית. מברישים את פני הפרוסות בשמן זית ומכניסים לתנור, שוב – חום גבוה מאוד ובמצב גריל לכ-30 דקות, או עד להשחמה. מוציאים ומסדרים עם פרוסות עגבנייה לסירוגין. בינתיים מטגנים במחבת (ללא שמן – הבייקון שמן מאוד ומסתדר לבד במחבת) שתי פרוסות בייקון. כשהן מתחילות להשמיע קולות פצפוץ והופכות קריספיות, מוציאים מהמחבת לנייר סופג. ממתינים דקה ומגלגלים לגליל. משחילים מתחת לפרוסות הזוקיני שבקצוות המנה. מזליפים מעל הכל מעט שמן זית משובח ופרמזן מגורר ומגישים.