מלפפונים חמוצים

בחג הפסח מצאתי את עצמי עם כמה שעות להרוג בבית של ההורים. זה היה זמן טוב לעלעל בכל ספרי הבישול שקניתי במהלך השנים לאבא שלי, וגם לגלות שם כל מיני קלאסיקות שגדלתי עליהן, כמו עותק מתפורר של "מהמטבח באהבה" (אלא מה?) של רות סירקיס, "עוגות לכל עת" של נירה שויאר, וגם "המטבח של שרי אנסקי". אחרי שהתגברתי על השוק של העיצוב הארכאי והצילומים, שהיום רובם נראים לי נוראיים (אולי למעט אלו בספר של אנסקי), התפניתי להציץ במתכונים. אבא שלי בדיוק הכין צנצנת של חמוצים וחשבתי שמתאים לי גם איזו אחת כזו על אדן החלון בבית, גם אם אין לי ממש אדן חלון.

מלפפונים חמוצים (וכבושים בכלל) הם בעיני המאכל הכי אשכנזי שיש. מעבר לעובדהשמוצא המלפפון החמוץ הוא כנראה בפולין, הטעם והמרקם של החיה הזו כל כך מתאים להוויה המזרח-אירופאית, שזה פשוט בלתי אפשרי לדמיין איזור אחר בעולם שיתענג על, נגיד, אבטיח חמוץ, כמו רומני.

שרי אנסקי נחשבת לאוטוריטה רצינית בממלכת הכבושים. כשקראתי את המתכון למלפפונים, ממש הרגשתי איך המוח שלי נותן "הקשב!" לכל טיפ והוראה שהיא כותבת. כל פעם שתכינו מלפפונים חמוצים הם יצאו אחרת. כנראה שזה חלק מהקסם בכבישה, קצת כמו צילום אנלוגי – משהו שדורש תהליך, סבלנות, ציפייה וקפדנות, וגם אם שמרת על כל אלה, אף אחד לא מבטיח לך פרס פוליצר בסוף המסע.

אני חושב שאי אפשר לעשות את המלפפונים החמוצים הכי טובים שלך בפעם הראשונה, אבל כמו ששרי אומרת בספר – עם המתכון הזה הם תמיד מצליחים.

מלפפונים חמוצים

החומרים:
6 מלפפונים קשים ואחידים בגודלם, רחוצים וללא הפרחים בקצוות
צרור של שמיר טרי
6 כוסות מיםקטנות
6 כפיות מלח
3 כפות חומץ, עדיף בן יין אדום
כפית גרגרי פלפל שחור
פלפל חריף חתוך לרבעים
צנצנת זכוכית מעוקרת

אופן ההכנה
מסדרים בצנצנת את המלפפונים. מעליהם וביניהם מסדרים את הפלפל החריף, השמיר והפלפל השחור. בסיר קטן מרתיחים את המים, המלח והחומץ. מוזגים על המלפפונים (אם חסרים מים מוסיפים ביחס של כפית מלח לכוס מים קטנה). סוגרים הרמטית, מניחים באור השמש וממתינים עד שהמים הופכים עכורים (בין 2-4 ימים). כשהמלפפונים מוכנים אפשר להעבירם למקרר בכדי לעצור את תהליך הכבישה שלהם.

וריאציות על המרכיבים שנכנסים לצנצנת יכולות להכיל עלי דפנה, פלפל אנגלי, שום ועוד.